לאחר שהשירות ביחידות 669 נפתח גם לנשים, בצה"ל פרסמו הערב (שלישי) את ההערכות כמה מהן יתגייסו בפועל. קיימת היתכנות כי כמה עשרות לוחמות נשים יצליחו להתקבל ליחידה, זאת לאחר שיעמדו בסף הפיזיולוגי במחלקת הניוד בחטיבת החי"ר וביחידת יהלום של חיל ההנדסה, בסילוק פצצות ובפלגת סייפן, שעוסקת בזיהוי חומרי לחימה כימיים. הצוות המטכ"לי שעסק בנושא העריך שמספר לוחמות בודדות בשנה יוכלו להתקבל ליחידת החילוץ של חיל האוויר 669. 

הרמטכ"ל אביב כוכבי אימץ את המלצות הוועדה, כאשר ההמלצה של הצוות המטכ"לי הוא לשלב נשים בחטיבות החי"ר. הלוחמות מיועדות ישתתפו בפיילוט של מסלול חי"ר רגיל ויהוו כוח נייד לפינוי ותספוק לכוחות המתמרנים. 

מפקד יחידת 669, סגן אלוף ש' על גיוס לוחמות ליחידה (צילום: דובר צה"ל)

בנוסף, תיפתח התנסות בשילוב לוחמות ביחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם), שאף היא יחידה האמונה על ביצוע משימות מבצעיות ייחודיות. יחידת יהל"ם בחיל ההנדסה הקרבית היא סיירת בעלת מאפייני לחימה ייחודיים. לוחמות ישרתו ביחידה בתפקידים בתחומי ס"פ (סילוק פצצות) ובמשימות ייחודיות נוספות.

ההכשרה המתוכננת להן תתפרס על פני שמונה חודשי הכשרה לרובאי 07, ו-16 חודשי תעסוקה מבצעית ואימונים. בדיון המסכם למסקנות הועדה שנערך בראשות הרמטכ"ל נקבע שהנשים יעברו מיון באופן שוויוני לגברים. 

בנוסף, הוחלט לפתוח תפקידי לחימה נוספים לנשים: מקצועות נוספים בחיל תותחנים, גששים, מדריכות בנהיגה מבצעית, מפעילות רחפנים ביו"ש, וכן תפקידי לחימה בחיל האוויר. כמו כן, הרמטכ"ל הורה על שורה של צעדים בהתבסס על המלחצות הצוות, בין היתר כלל התפקידים שהצוות מצא כי אין מניעה לשירות נשים בהם, או שנשים כבר משולבות בהם, יוגדרו רשמית כתפקידים הפתוחים לשירות נשים וישובצו בהם נשים, בכפוף לנתוניהן האישיים ולצרכי צה"ל.

לוחמות ביחידה מעורבת (צילום: הדס פרוש , פלאש 90)
לוחמות ביחידה מעורבת (צילום: הדס פרוש , פלאש 90)

כמו כן, תפתח התנסות להקמת מחלקת לוחמות, שתשמש כמחלקת ניוד באחת מחטיבות החי"ר, בכפוף לעמידה בתנאים עליהם המליץ הצוות הרב-זרועי, לרבות גיוס מספר מספק של חיילות הנדרש לפתיחת התנסות, עמידה בתנאי הסף הפיזיולוגיים ובהליכי המיון, וכן בכפוף לתהליך סדור של למידה והפקת לקחים מהמיונים ומההתנסויות ביחידה 669 וביהל"ם.

הוועדה המטכ"לית פעלה במשך כשנה וחצי. בראשה עמד מפקד זרוע היבשה לשעבר האלוף יואל סטריק. כאשר בין היתר נבחנו המשמעויות הפיזיולוגיות לנשים, תוך הגדרת סף אחיד ללוחמים ולוחמות. הוועדה הגדירה את הדרישות מלוחם חי"ר בשדה הקרב, כמו גובה ומשקל תוך ניתוח הדרישות המבצעיות מלוחם בצה"ל. הוועדה קבעה שלא תהיה פשרה בדרישות המבצעיות, או באחריות של צהל לבריאות המשרתים והמשרתות בו.

לוחמות ברדלס (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
לוחמות ברדלס (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

בין היתר התייעץ הצוות עם אנשי מקצוע מהצבא האמריקאי, שפתח את כל התפקידים לנשים לפני כעשור. מבחינה פיזיולוגית הוועדה עסקה בהרכב הגוף השונה בין גברים לנשים. אחוז השומן בגוף האישה הוא גדול יותר בעשרה אחוזים, ואחוז השריר הוא בממוצע בעשרה אחוזים נמוך יותר מגברים. גם בזווית הברך יש הבדל המשפיע על העומס הממוצע על הברך. מעבר לנשיאת 30 ק"ג יש עלייה בסכנה לפציעה.

הוועדה בחנה את מרכיב האל סי איי LCI, הרכב הגוף של הלוחמים, את השונות הפיזיולוגית בין גברים לנשים שבה נקבע שהממוצע של היכולות הפיזיות של נשים נמוך משמעותית מזה של גברים בשל מסת שריר ויכולת אירובית מרבית. הוועדה קבעה שכדי להגיע לאותה רמת ביצועים מהלוחם והלוחמת, תוך הפחתת סיכון לפציעות בקרב לוחמות נשים, חלק מדרישות הסף בשער הכניסה לנשים צריך להיות גבוה יותר משל גברים. 

בצבאות זרים קיים סף כניסה אחיד ללוחמים ולוחמות. ואין מודל פיזיולוגי עם מדדים המנבאים את סיכויי ההצלחה. ביחידות המיוחדות יש נשים בודדות שנכנסו ללחימה ועברו את ההכשרה. 

תרגיל לוחמות קרקל (צילום: הדס פרוש , פלאש 90)
תרגיל לוחמות קרקל (צילום: הדס פרוש , פלאש 90)

הדרישות המבצעיות מלוחם: הבעיה העיקרית היא נשיאת משקלים כבדים והליכה ארוכה. חירניק ממוצע סוחב על גופו 37 קילוגרם במלחמה. במחלקת הניוד צריכים לסחוב פחות משקל, כיוון שהמחלקה עוסקת בפינוי פצועים ואספקת תחמושת לכוח ופועלת באופן רכוב 

ההגדרה הצה"לית היא כי לוחם חי"ר צריך להיות מסוגל לאחר הכשרה של שלושים שבועות להשלים תנועה מבצעית של 5 ק"מ עם סחיבה של 45 אחוזים ממשקל הגוף, נשיאת משא גב במשקל מינימום של 37 קילוגרם. 

מדדי הסף ללוחמת יהיו: משקל של 67 ק"ג, גובה 1.64, תוצאת ריצה 3000 מטר 15.44 וביצוע מינימום שבע עליות מתח. 

כאשר מדובר ביחידה מיוחדת, כמו למשל, יחידת החילוץ של חיל האוויר 669, הרף הנדרש יהיה גבוה יותר: משקל 78 קילוגרם, גובה 1.66, תוצאת ריצה 3000 מטר ו10 עליות מתח.