שר הבטחון בני גנץ חשף היום (חמישי) את היקף מכירת הנשק הישראלי וכמות ביקורי הבכירים הישראלים במדינות ערביות סוניות מתונות בשנתיים האחרונות - מאז נחתמו הסכמי אברהם, זאת לקראת ביקורו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בשבוע הבא, שיעמוד גם בסימן צמצום כוחה והשפעתה של איראן באזור וכן שיפור הסכם הגרעין.

גנץ חשף כי מאז נחתמו הסכמי אברהם לפני כשנתיים, נערכו לא פחות מ-150 מפגשים של גורמי מערכת הביטחון וצה"ל עם עמיתיהם במדינות המזרח התיכון, לא כולל מדינות ירדן ומצרים, ונחתמו עסקאות של רכש בטחוני מישראל עבור מדינות האזור ביותר משלושה מיליארד דולרים.

במערכת הביטחון סירבו להרחיב בפרטים לגבי הנשק הישראלי שנמכר למדינות ערב, אך השיקולים שנלקחו בחשבון נעים בין הצורך הביטחוני של אותן מדינות מתונות מול החשש לפגיעה ביטחונית בישראל במקרה של נפילת משטר ושינוי שלטון במדינות אלו. 

גנץ בביקור במערכת הלייזר ''מגן אור'' ליירוט כטב''מים (צילום: אלעד מלכה)
גנץ בביקור במערכת הלייזר ''מגן אור'' ליירוט כטב''מים (צילום: אלעד מלכה)

במהלך הביקור, גנץ ובכירי משרד הביטחון וחיל האוויר יציגו לביידן את משגר הלייזר ״מגן אור״, המערכת הישראלית החדשה ליירוט רקטות וטילים באמצעות לייזר, שהוכחה השנה כמבצעית לראשונה בעולם. לא מן הנמנע שישראל תבקש מארה"ב סיוע כספי במימון ייצור והצטיידות המערכת, לאחר שמערכת הביטחון השקיעה מיליארדים בפיתוח ומחקר הפרויקט, שיאפשר יירוט כמעט בלתי מוגבל ובעלות נמוכה, גם של מזל"טים ואיומים נוספים. 

לפי ההערכות, המערכת תוכרז מבצעית בחיל האוויר בתוך כשנתיים, במקרה הטוב. במערכת הביטחון חוששים כי המשבר הפוליטי שיוביל לתקציב המשכי גם ב-2023 יוביל לעיכוב בפרויקט הדגל האסטרטגי. "בכוונתי להביא בקרוב לתוספת תקציבית של למעלה מחצי מיליארד שקלים להמשך הפרויקט", אמר גנץ. בנוסף, במערכת הביטחון מעריכים כי המלחמה באוקראינה תוביל להגדלת הייצור הבטחוני בישראל לטובת צבאות באירופה בעשרות אחוזים. 

שר הביטחון הדגיש כי שלושת הכטב"מים שחיזבאללה ניסה לשגר לאסדת הגז הישראלית כריש ביום שבת היו כלים תקניים מתוצרת איראן. צמצום כוחה והשפעתה של איראן באזור וכן שיפור הסכם הגרעין שנדון בין המעצמות לרפובליקה האיסלאמית יהיו במוקד המפגש עם ביידן, שימשיך מכאן לביקור גם ברשות הפלסטינית ובסעודיה. 

גורם בטחוני בכיר ציין כי "ישראל תפעל לחזק את שיתופי הפעולה באזור נגד איראן, בהגנה האווירית, הימית וגם בשיתופי פעולה נוספים. אנו נערכים לכך שלא יהיה הסכם גרעין עם איראן או שיהיה הסכם רע גם בהיבט האופרטיבי". בכוונת גנץ ללחוץ על המעצמות ולשכנע את ארה"ב להגיע להסכם ארוך ככל הניתן וחזק ככל האפשר בהיקף מניעת התגרענותה הצבאית של איראן.

באשר לסוגיה הפלסטינית אמר שר הביטחון כי "גם הרשות הפלסטינית צריכה לעשות צעדים בוני אמון, ואנו דורשים מהם להרחיב את הפעילות הביטחונית שלה בשטחי איי ולבלום את סוגיית הפנייה לבית הדין הבינ"ל בהאג. צריך לזכור איפה היינו לפני שנה וחצי מול הפלסטינים, ואנו משפרים את מצבם הכלכלי גם של תושבי רצועת עזה, ישירות מולם". בכוונת גנץ להגדיל את מכסת היתרי העבודה בישראל לתושבי עזה לכ-20 אלף, ובכל מקרה להתנות פרוייקטי פיתוח אזרחיים גדולים בעזה בעסקת להחזרת השבויים והנעדרים משבי חמאס.  

לבסוף התייחס גנץ לסוגיית מינוי הרמטכ"ל ואמר כי יכבד כל החלטה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, באשר למינוי הרמטכ"ל הבא, לאחר שבליכוד דרשו לדחות את המינוי עד להקמת ממשלה קבועה.

לדבריו של גנץ, הוא עדיין לא קיבל החלטה בעניין הבחירה במחליפו של רא"ל אביב כוכבי, ובכל מקרה הוא צפוי לקבל בנושא חוות דעת נוספות ולערוך סבב ראיונות נוסף לפני שיקבל החלטה. "מדובר בסוגיה חשובה באופן קריטי לביטחון המדינה, וממלכתית. צר לי שגוררים זאת לוויכוח פוליטי", סיכם גנץ.