לאחרונה השתתף צוות של לוחמים־מתעדים מבצעיים מדובר צה"ל בתחרות התיעוד המבצעי Best ComCam המתקיימת בארצות הברית מדי שנה. המשלחת הישראלית שהגיעה לווירג'יניה כללה את הסמלים רועי אלביק, יובל חן, לי הרשקוביץ ודניאל יסטריזמסקי, ואת המפקד שלהם, סמל אייזיק איברה.

דניאל (ימני) ויובל (שמאלי) (צילום: דובר צה''ל)דניאל (ימני) ויובל (שמאלי) (צילום: דובר צה''ל)

תשעה צמדים התחרו ביניהם בתחרות במהלך שבוע אינטנסיבי שכלל מסלולים פיזיים וטכניים, אתגרי היאבקות וקרב מגע, צילום בזירה המדמה אירוע טרור ובוחן מסכם. אחד משני הצמדים הישראליים שהשתתפו בתחרות, הסמלים חן ויסטריזמסקי, זכה במקום השני.

המתעדים המבצעיים בדובר צה״ל הם לוחמים ולוחמות המצטרפים לכוחות צה״ל באימונים ובפעילויות מבצעיות ומספרים את סיפורו של צה״ל דרך עדשת המצלמה. הם נדרשים לשלב את תחומי הצילום, העריכה והשידור במהלך פעילויות כוחות צה״ל באוויר, בים וביבשה. במהלך שירותם עוברים המתעדים הכשרה קרבית ולאחר מכן הכשרה מקצועית במערך דובר צה״ל והופכים להיות לוחמי פלגת התיעוד המבצעי בדובר צה"ל.

בחור יורה (צילום: דובר צה''ל)בחור יורה (צילום: דובר צה''ל)

"המהות של התפקיד שלנו היא להביא את הוויזואליה מהשטח, להראות איך צה"ל פועל, להראות את השגרה השוטפת של צה"ל. אנחנו מצטרפים לפעילויות מבצעיות, לתרגילים", מספר יסטריזמסקי (20).

לוחמה מהדוש (צילום: דובר צה''ל)לוחמה מהדוש (צילום: דובר צה''ל)

"אנחנו צריכים להביא את הסיפור והוויזואליה מהשטח, מהיכן שהלוחמים נמצאים", מוסיף חן (21). "אנחנו מספרים את הסיפור של הלוחמים - בתרגילים, במבצעים, וגם במהלך מלחמה. לצורך כך, אנחנו צריכים לעבור הכשרה כלוחמים, ואחר כך אנחנו עוברים קורס דוברות בדובר צה"ל".

"בפועל אנחנו חוברים לכוח, מתעדים אותו ולאחר מכן עורכים את מה שצילמנו. משם זה יוצא לתקשורת. אנחנו יכולים להיות בפעילות מבצעית בשעה שש בבוקר, לשלוח את החומרים בתוך חצי שעה, ואז אתה כבר רואה בתוך זמן קצר את מה שצילמת וערכת בכל פוש. אם היית באירוע מבצעי שהיה בו משהו חריג, ואחר כך זה נהיה אירוע תקשורתי, אז אין כמו התיעוד מהשטח שיודע לספר את הסיפור. אין כמו תמונה שמספרת את האמת. פייק ניוז יש הרבה, ומישהו שנמצא עם המצלמה בתוך האירוע ידע לספר את האמת".

סוחבים בובה (צילום: דובר צה''ל)סוחבים בובה (צילום: דובר צה''ל)

"כיום רואים בצורה מאוד ברורה שהרבה סיפורים וכתבות מתבססים על ויזואליה, על תמונות או סרטון שברקע", מוסיף יסטריזמסקי. "משפחות רבות גם לא יודעות במדויק מה קורה עם הילדים כשהם בצבא, ואז ברגע שמביאים תיעודים מפעילויות, אז גם למשפחות וגם לאזרחים יש יותר מושג איך נראית פעילות".

קיים חשש כשמצטרפים לכוחות?
יסטריזמסקי: "תמיד כשאתה יוצא לפעילויות יש את החשש, יש את הסכנות שעלולות להיות, אבל אנחנו סומכים על הכוחות שאנו חוברים אליהם. גם אנחנו עצמנו כאמור עוברים הכשרה בלוחמה, שנותנת לנו את הידע איך לא לאבד את עצמנו ולדעת להתנהל בהתאם לכל סיטואציה".

איך הייתה התחרות עבורכם?
חן: "התחרות באה לבחון את כל הכישורים שמתעד צריך - אם זה הכושר הפיזי שלו, כישורי לוחמה, היכולת לתעד, הרמה הוויזואלית. במהלך התחרות עברנו מגוון של מקצים - ניווטים, מסעות, אימונים, לוחמה בשטח בנוי - ולאורך כל התחרות היינו צריכים במקביל גם לא להוריד את המצלמה ולצלם גם את עצמנו וגם את המשתתפים האחרים. הניקוד שניתן היה על התנהלות שלנו במקצים עצמם וגם על מה שהפקנו, על התיעוד מתוך המקצים עצמם. אם למשל עברנו מקצה של הליכה ארוכה עם נשיאת משקל, אז היה ניקוד בהתאם למי מהצמדים שמסיים ראשון וגם ניקוד על מה שהצלחנו לתעד מתוך המקצה הזה. אנחנו צילמנו גם את המתחרים האחרים והם גם צילמו אותנו. זה גם היווה חלק משקלול הניקוד".

יסטריזמסקי: "בסופו של דבר לכל אחד יש נקודות חולשה וחוזקה. לי למשל, אימון הקרוספיט שבו התחלנו את התחרות היה קל יותר מאשר מסע עם נשיאת משקל שהיה בסוף התחרות. בסופו של דבר, העובדה שיובל היה הפרטנר שלי איזנה ועזרה להתגבר על הקשיים".

תמונה כחולה (צילום: דובר צה''ל)תמונה כחולה (צילום: דובר צה''ל)

היה מרגש לזכות?
יסטריזמסקי: "התחרות נמשכה חמישה ימים. בתחילת כל יום היו מעדכנים מה מצב כל צמד מבחינת הניקוד. בימים האחרונים הפסיקו לעדכן את הטבלה, ולא ידענו באיזה מיקום אנחנו נמצאים. חשבנו שאולי במקום השלישי, וכשהחל הטקס ולא הקריאו אותנו במקום השלישי, חשבנו כבר שלא זכינו. ואז פתאום הופתענו וכמובן התרגשנו שלקחנו את המקום השני. את הזכייה הקדישה הנבחרת הישראלית לזכרו של סמ"ר ליאור זיו ז״ל, צלם צבאי מדובר צה"ל שנפל ב־20 באפריל 2003, בהיותו בן 20, במהלך פעילות מבצעית לאיתור מנהרות להברחת נשק ברפיח, שבמהלכה תיעד את פעילות חטיבת גבעתי".