"ההרגשה ששני האחים הקטנים שלי שגידלתי הגיעו לגדוד שלי היא מצד אחד כאב ראש ענק, ומצד שני - שילוב של גאווה והערכה, כי רק מי שעובר יודע כמה קשה להגיע לגדוד, ואפילו יותר קשה להישאר בו", סיפר רס"ל משה בן שימול, נגד לוגיסטיקה בגדוד 51, ששני אחיו הלכו בעקבותיו לשירות בחטיבת גולני.
לדבריו, בזמן האימונים, יוצא לו כמה פעמים בשבוע לראות את שני האחים שלו שמשרתים בגולני. "בקווים, היות שאנחנו בבסיסים שונים, יוצא פחות, אבל עדיין נחמד כשזה קורה. זה מקל עליי שהאחים שלי איתי בחטיבה".
האח השלישי בגולני, רב"ט דביר בן שימול, לוחם בגדוד 51, מספר על הקשר עם שני אחיו הבוגרים המשרתים בחטיבה: "זה ממש כיף עבורי שאנחנו משרתים שלושתנו באותה חטיבה. אנחנו נפגשים די הרבה, עוזרים זה לזה ומביאים דברים אחד לשני כשצריך. זה שהאחים שלי משרתים בגולני השפיע על הרצון שלי להתגייס לשם", הוא אומר. "הסיפורים שאתה שומע על החוויות שהם עוברים ומה הם עושים שם, גורמים מאוד לרצות להצטרף לחטיבה גם. אני רואה ערך בזה אנחנו משרתים שלושתנו באותה חטיבה. בסוף החוויות ביחד ימשיכו איתנו הרבה אחרי השירות. אנחנו מבינים אחד את השני, ועברנו, לפחות בתחילת, השירות פלוס־מינוס את אותם הדברים".
האח השלישי במשפחה, סגן רגב גושן, המשרת כסמ"פ בגדוד 77, מוסיף: "זה כיף שיש אח גדול שתמיד אפשר להתייעץ איתו על הכל, שמכיר את כל המושגים, שיודע גם פיקוד וגם טנקאות. זה מאוד מקל שכולנו חווים פחות או יותר את אותן החוויות. אנחנו כל הזמן מתייעצים אחד עם השני. אני ואופק נתנו הרבה טיפים לפלג, אבל גם הסברנו לו שמעכשיו זו הדרך שלו. אין ספק שזה כיף שעוד אח הצטרף למשפחה".
התרעות פיקוד העורף