הדיווחים על התקדמות במשא ומתן בין איראן לארצות הברית בנושא חתימה על הסכם גרעין חדש, הכולל ויתורים רבים של טהרן, מעוררים דאגה משמעותית בקרב הצמרת המדינית והביטחונית בישראל. לנוכח הדיווחים הללו, היועץ לביטחון לאומי אייל חולתא המריא לביקור בארצות הברית, שם נפגש עם בכירים רבים, בהם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן. בנוסף, שר הביטחון  בני גנץ צפוי להמריא גם הוא לארצות הברית, שם ייפגש עם סאליבן ועם מפקד סנטקום, הנגרל מייקל קורילה.

בכיר אמריקאי: הסכם הגרעין יאריך את הזמן שנחוץ לאיראן להשיג אורניום לפצצה
בדרך לחתימה? בכיר אמריקאי: "איראן ויתרה על דרישות עיקריות בהסכם הגרעין"
בצל ההערכות כי איראן קרובה לחתימה: מערכת הביטחון מאוחדת נגד הסכם הגרעין

אלוף במילואים תמיר היימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ולשעבר ראש אמ"ן, שוחח הבוקר (רביעי) עם בן כספית וינון מגל על ההתפתחויות האחרונות בנושא. בראשית הריאיון ב-103FM הוא הסביר כי "עושה רושם שמתקרבים להסכם גרעין חדש, אבל עדיין לא הייתי אומר שההסכם סגור וגמור, שכן צריך עוד לקבל את האישור של מנהיג איראן. אחר כך, יהיה פרק זמן מסוים בין תאריך החתימה ליישום".

"אנחנו עוד לפני תקופה יחסית ארוכה", ניסה להרגיע, "עושה רושם שזה הכיוון, כי כל אחד מהצדדים מראה איך הוא השיג יותר מהאחר במשא ומתן, ועושה רושם שהם מכינים את הקרקע לכדי הסכמה מסוימת". המגישים שאלו הם "מכל האופציות האפשריות, זו האופציה הכי פחות גרועה", והשיב: "כן זה נכון, דעתי לא השתנתה בחודשים האחרונים, זה הרע במיעוטו ויאפשר לנו לקנות זמן שהוא חשוב".

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>> 

נשיא איראן איברהים ראיסי על הסכם הגרעין בעצרת האו"ם (צילום: רויטרס)

הימן הוסיף: "המצב הנוכחי של תוכנית הגרעין האיראנית, שחצתה את רוב הקווים שהתייחסנו אליהם כקווים אדומים בעבר הוא חמור ביותר וראוי לגלגל אותה לאחור מהר ככל הניתן, ולהרוויח את הזמן כדי להיערך לתקיפה משמעותית שלא תביא להסלמה אזורית וניתן לבצע את זה". לדבריו, התזמון הזה יאפשר לנו זאת.

למה צריך לחכות עם התקיפה?
"אפשר לשפר את האופציה, זה לא עניין מוגמר. כלומר, נניח שנרוויח את שמונה השנים האלה, לאיראנים אין שום אינטרס לחרוג מההסכם במהלך התקופה הזו, אז אני יוצא מתוך נקודת הנחה שעד 2030 לא יהיה כלום, גם לא תהיה תוכנית גרעין. ב-2030 תוסר המגבלה על היקף העשרה של חומר וזה לא אישור לצאת לפצצה. הם עדיין יהיו בתוך המסגרת שאסור להם ללכת לנשק גרעיני, אבל מותר יהיה להם להעשיר יותר. מהיכרותנו עם איראן והעובדה שאנחנו לא סומכים עליה לחלוטין והיא רואה את עצמה כאויב, רצוי לנצל את השמונה שנים האלה כדי לייצר יכולת מתוחכמת יותר, טובה יותר, מעמיקה יותר, היה והם ילכו קדימה לתקוף, להשיג לכך את כל מה שנדרש בהקשר הלגיטימציה הפנימית והעולמית ובראש ובראשונה את הגיבוי האמריקאי".

כדי להרחיק אותם מחודש אתה הולך להפיל עליהם 270 מיליארד דולר וטריליון דולר עד 2030 שילך לארגונים?
"לא מדויק. ב־2025 הם לא יחזרו לטווח זמן של שבועות , כי אז עדיין יהיה להם אסור להעשיר יותר מ־300 ק"ג של אורניום. מה שמותר להם זה לייצר צנטריפוגות מתקדמות בהיקף נמוך יותר מהיום. לא רק שב־2025 יהיה להם אסור להחזיק חומר מועשר, גם ב־2030 בהתאם למגבלות שלהם הם עדיין יהיו במרחק של חצי שנה. ב־2030 הם עדיין יהיו נתונים תחת מגבלות. לגבי הכספים, יש כאן עירוב של דברים. חלק מהכספים זה כספים תלויים. גם בשיא תקופת הסנקציות הם תמכו בטרור, התקציב עלה בעשרות אחוזים. הסנקציות לא השפיעו על העניין החתרני האזורי המסוכן, מה שהשפיע על זה זה רק היכולות של צה"ל, המודיעין המדויק, התקיפות והיכולת האווירית שעשינו מה שעשינו במשך התקופה הזו. לכן, איראן לא תהפוך לשווצריה כל כך מהר, היא עדיין מדינה שנתונה תחת עול כלכלי כבד ביותר".

בהמשך השיחה, הוא התייחס לאיומים האחרונים שהשמיע מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה נגד ישראל ולאירועים האחרונים הקשורים לסערה סביב אסדת כריש. צריכים להתייחס ברצינות לאיומים שלו, למרות שהוא עושה כאן מערכה תודעתית שכל תפקידה להשפיע על דעת הקהל בתוך לבנון, שיש לה ביקורת אדירה על כך שהוא הביא אותם למצב שהם נמצאים בו", ציין הבכיר לשעבר, "הוא מאיים, כי הוא חושב שיגזור את קופון ההצלחה על כל הישג שיושג, ויאמר שרק בזכותה האיומים והנשק שלו - הוא הצליח להביא את משבר האנרגיה לכדי פתרון".

נשיא איראן ראיסי (צילום: רויטרס)
נשיא איראן ראיסי (צילום: רויטרס)

לדבריו, נסראללה הוא מוכן ללכת פה עד הסף ויש סיכון רב מאוד. "אם הוא ינסה עוד הפעם לשלוח כטב"מי איסוף, ואנחנו נגיב, כי לא נוכל להכיל פעמיים, ושהביטחון העצמי שלו יעצים, הוא יגיב חזרה - ומכאן ההסלמה למלחמה היא דבר שקרה בעבר, ויכול לקרות גם בעתיד, זה מאוד מסוכן", הדגיש.

"צריך להזכיר - הפשרה, אם תהיה כזו, היא לא בריבונות הישראלית. תמיד במים כלכלים זה הסכם של חלוקת המשאבים בהסכם בין מדינות, כך זה תמיד נעשה", סיכם, "ישנו הסכם שניתן לבצע, אנחנו רוצים את כריש, השפיץ של המאגר נכנס לתוך מה שיכול להיות במים הכלכליים שלנו ולכן צריך להגיע שם להסדרה. בכל מקרה, ראוי שיקבלו ויקדחו ואנחנו נמשיך. יש לנו אינטרס".

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm