לאחר הדיווחים כי הסכם הגרעין המתגבש קרוב לחתימה, כלי התקשורת באיראן דיווחו כי ארה"ב דחתה שלוש דרישות מפתח של טהרן. בתוך כך, נמשך החשש במערכת הביטחון כי בסופו של דבר, המעצמות יגיעו להסכמה עם הרפובליקה האסלאמית. על כך, ראש אמ"ן לשעבר ועמית מחקר בכיר באוניברסיטת הרווארד, האלוף (במיל') עמוס ידלין, שוחח הבוקר (שני) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM
בפתח דבריו, נשאל האם ההסכם הוא עובדה מוגמרת, והשיב: "יש רק איש אחד שיחליט והוא לא יושב לא בירושלים, בוודאי לא בבריסל - הוא יושב בטהרן. המנהיג העליון של איראן, האיש איננו בוטח באמריקאים, לא רוצה באופן עקרוני את ההסכם אבל המצב הכלכלי של איראן יכול להיות שידחוף אותו בסופו של יום לתת אישור להגיע להסכם. אנחנו לא יודעים".
לדבריו, "הכותרת בידיעות אחרונות הייתה 'אסון אסטרטגי', אני לא חושב שזה אסון אסטרטגי, מדינת ישראל חזקה, יש לה בעלת ברית חזקה. הבעיה היא שאנחנו נמצאים בצומת שבה כל אחת מהברירות לא נוחה וטובה לישראל, גם אם חוזרים ולא פחות אם לא חוזרים. לכן יותר מאשר לדבר על ההסכם, מה שנכון לעשות הוא לראות מה אנחנו עושים דקה אחרי שאחת משתי האפשרויות שאינה תלויה בנו, תפקידה של ישראל מאוד נמוך".
"האמריקאים שגם הם להוטים להסכם, זה ממשל שמאשים את ישראל בדחיפת טראמפ לצאת מההסכם, ואומר 'תראו לאן הגעתם ואין הסכם'. האיראנים היום הכי קרובים לפצצה גרעינית מאשר היו אי פעם ואם לא יהיה הסכם יהיו יותר קרובים. לכן התפקיד של ישראל הוא להיערך לאחת משתי האפשרויות שלא תלויות בה. עושים את זה בשני ערוצים - אנחנו צריכים לחזור ולייצר לעצמנו את האופציה לפעול כאשר כלו כל הקיצין. זה אף פעם לא מאוחר רק שהנושא הוזנח מ־2015", הוסיף.
בהמשך, נשאל האם יש דרך לפעול באופן טכנולוגי בצורה יותר מעמיקה ועם תוצאות טובות יותר ממה שמערכת הביטחון עשתה בשנים האחרונות. האלוף (במיל') ידלין השיב: "בוודאי. ברמה העקרונית, ב-2015 הוחלט ובעיניי בצדק שיש לנו עכשיו הסכם ל-15 שנה, בשנים הראשונות ההסכם הוא טוב, מגלגל את האיראנים שנה לאחור, ואם הם שומרים את ההסכם, הם נשארים שם ל-13 שנים. לכן היה הגיוני ב-10 שנים האלה להשקיע בדברים אחרים, אבל ב-2018 כאשר ישראל שכנעה את טראמפ לצאת והיה ברור שהאיראנים יצאו גם וילכו קדימה, הם אפילו בחוכמתם לא יצאו מההסכם אבל הם הפרו אותו".
לאחר מכן, סבר כי "אי אפשר היה להאשים את ראש הממשלה ב-2018 שאיראן לא נושא שחשוב לו מאוד". ידלין הוסיף כי "כאשר הוא שכנע את טראמפ לצאת מההסכם הוא היה צריך להבין שצריך להכין אופציה של תוכנית ב'. זה לא קרה ולכן העמדה הישראלית היום מאוד חלשה. ראש הממשלה החליפי בנט דיבר על זה באופן גלוי, אנחנו כולנו יודעים שלא היה תקציב".
"אני חשבתי ב-2018 שלא נכון לצאת בלי שני מהלכים מקבילים - שזה לא רק ארה"ב אלא גם האירופים מנסים להביא הסכם יותר טוב והכנת אופציה צבאית למקרה שהאיראנים עושים את מה שהם עשו. זהו החטא הקדמון שמביא אותנו ב-2022 למצב שארה"ב, ידידתנו הטובה, שומעת אותנו אבל עושה דברים שאינם בהכרח לטובתה של ישראל", הוסיף.
"ישראל צריכה לקנות את הזמן כדי לחזור למצב שיש לה אופציה לפעולה. לכן במידה מסוימת אלה שתומכים בחזרה להסכם אומרים שהוא רע אבל קונה לנו זמן. זה לא הסכם או לא הסכם, אלא מה אנחנו עושים עם הזמן שההסכם נותן לנו אם חוזרים אליו ומה אנחנו עושים במקרה ואין הסכם ואיראנים ממשיכים לדהור קדימה", סיכם.
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm