"העברתי נעשתה על ידי הודעה ששמעתי בחדשות ברדיו, ללא הודעה מוקדמת, ללא תיאום ואישור הרמטכ"ל דאז. הופעלו נגדי כלים רבי עוצמה, דעת קהל נסערת, שמועות, הצנזורה הצבאית, עיתונות, שתיארו אותי כאילו התמוטטתי, התבלבלתי, שפקודי לא נשמעו לי. כל הסיפורים הללו הם שקר" – אמר אלוף שמואל גונן (גורודיש) על העברתו מפיקוד דרום במהלך מלחמת יום כיפור, שבפועל היתה הדחה.

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון פרסם לראשונה את גרסתו של גורודיש בעדותו בפני ועדת אגרנט, שחקרה את אירועי המלחמה. "מעולם לא התמוטטתי והקשיים שהיו לי בהטלת המרות לא נבעו מעצם כישורי, יכולותיי וכישרונותיי, אלא היו בעיקר עם אלוף אחד שלא ביצע פקודות, לא שלי, לא של הרמטכ"ל ולא של שאר הממונים עליו", טען עוד גורודיש בעדותו הנסערת והבהיר בהמשכה למי הוא התכוון: "קצינים וחיילים רבים 'ישבו' על רשת הקשר והאזינו לסירובו המפורש של אלוף שרון (אריאל שרון שגויס לאחר פרוץ המלחמה וצלח בהמשכה את תעלת סואץ מ.כ) למלא את פקודותיי, פקודת בר לב ופקודת הרמטכ"ל"

במהלך העדות פירט גורודיש בפירוט את גרסתו לאירועי המלחמה, מהיום שפרצה מנקודת מבטו וטען שנעשה לו עוול קשה, לנוכח הדחתו והביקורת הקשה שנמתחה עליו עוד במהלך המלחמה.

אריאל שרון עם גורודיש (צילום: ארד שלמה, לע''מ)
אריאל שרון עם גורודיש (צילום: ארד שלמה, לע''מ)

 "מפקדים שלחו כוחות בלי התחשבות לתעלת סואץ, בגלל לחץ פוליטי"

בנוסף, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון פרסם לקראת יום השנה ה-49 למלחמת יום כיפור. את יומן רל"ש הרמטכ"ל, שאושר לחשיפה על ידי הוועדה הממשלתית ברשות השופט העליון בדימוס פרופ' יצחק אנגלדר. ביומן הדרמטי מובאים דברי בכירים בנוגע לתמונת המצב בימי המלחמה הראשונים, תחושת חורבן הבית וקרבות האלופים שליוו את המלחמה. 

הציטוטים הפסימיים ממחישים את התחושות הקשות וחוסר האונים בימיה הראשונים של מלחמת יום כיפור במערכת הביטחון. 

בין הציטוטים הדרמטיים:

שר הביטחון, משה דיין: "רוצה לגשת להר כנען כדי לראות את המצב מקרוב, אם הולכים לאבד את רמת הגולן".

הרמטכ"ל רא"ל דוד (דדו) אלעזר: "המצב בסיני רע מאוד, הרבה אבידות, אף אחד לא יודע כמה. אנחנו בקטסטרופה".

אלוף רחבעם (גנדי) זאבי: "לגורודיש אין יכולת לתת פקודות. מציע להוריד את גורודיש לאוגדה של אריק (שרון) ולהדיח את אריק".

הרמטכ"ל: "באם אריק שיקר, דחף האוגדה למים, הביא גשר גלילים וכשהיו במים ביקש אישור צליחה, שחיים (חיים בר לב, הרמטכ"ל שכיהן לפני אלעזר, שגויס לפיקוד לאחר פרוץ המלחמה) יחליט להעיף אותו, לשפוט אחרי המלחמה".

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף את רשת הקשר של מבצע "קינוח" לכיבוש החרמוןן, בו נשמע קולו שמפקד סיירת גולני שמריהו ויניק, רגעים ספורים לפני שנפל בקרב, רגעי הלחימה הקשים ובסיומם הנפת דגל ישראל שוב על ההר, שנפל בידי הסורים ביומה הראשון של המלחמה.

שיירת טנקים במלחמת יום כיפור (צילום: דוד רובינגר, לע''מ)
שיירת טנקים במלחמת יום כיפור (צילום: דוד רובינגר, לע''מ)

עוד מפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מחקר מורל שערכה יחידת הפסיכולוגיה הצבאית, ימים ספורים לאחר סיום מלחמת יום כיפור, בנוגע לייחוס הסיבות לכישלון במלחמה, כפי שהן נתפסות בעירי חיילי צה"ל שנלחמו בה.

הלוחמים האשימו את דרג המפקדים בזלזול בחיים אדם. "מפקדים שלחו כוחות בלי התחשבות לתעלת סואץ, בגלל לחץ פוליטי", טען אחד מהלוחמים. לוחם נוסף סיפר: "שמענו בקשר מח"ט שאמר שלא אכפת לו אם מכל הגדוד ישארו 15 איש". לוחם נוסף המחיש את התחושות הקשות: "הלכנו כמו עדר לשחיטה".

ביחידת הפסיכולוגיה הצבאית הבהירו, כי הפיקוד הגבוה מבוקר בשלבי ההחלטה, התכנון ואופן הפעלת היחידות השונות .הביקורת כלפי הפיקוד הישיר התמקדה שלושה תחומים: על רמתם המקצועית, מידת הנכונות שגילו בהפעלת היחידות ומידת הביטחון שנסכו בחיילים.