לאחר שהממשלה אישרה את עקרונות ההסכם על הגבול הימי עם לבנון: ראש המל"ל איל חולתא ערך היום (רביעי) תדרוך לעיתונאים בו התייחס למו"מ ולתוכן ההסכם והסביר את היתרונות שישראל תפיק מההסכם שהושג. "ההסכם הזה לא תואם את האינטרסים של איראן בלבנון, לא רוצה להתייחס למודיעין אבל זו עובדה ברורה", סיפר.
הממשלה אישרה ברוב גדול את עקרונות ההסכם עם לבנון; יונח הערב על שולחן הכנסת
דיווח: ראש המוסד והרמטכ"ל הבהירו בישיבת הקבינט כי "ההסכם לא טוב לחיזבאללה"
לדברי חולתא, התועלות מההסכם הם בשני מרחבים, הראשון שבהם הוא קו הגבול – מדובר בהכרה ראשונה בקו הגבול הטריטוריאלי הישראלי. "לבנון מכירה לראשונה, ארה"ב מכירה לראשונה, זה יופקד באו"ם כקו מוסכם, ייצב קו שעשרים שנה לא הגיע להשלמה".
הוא הוסיף וציין כי "זה מעוגן בסעיף סוף סכסוך ובו לבנון מתחייבת שאין לה יותר תביעות, זה הישג חשוב עם מדינת אויב שיש לנו איתה מחלוקות גבול רבות. זה יאפשר יציבות אסטרטגית ויציבות אזורית לנו בלי אתגורים, ואנחנו מקווים שגם ללבנון הפקת גז שנמצא במשבר מדיני".
בהמשך התייחס חולתא לעניין חיזבאללה ואמר: "לאורך שנים ארוכות חיזבאללה התנגד לקיום מו"מ עם ישראל בכלל, ההצטרפות של חיזבאללה זה אירוע של החודשים האחרונים במסגרתו הוא תומך, זה שינוי בעמדה המסורתית של חיזבאללה שלבנון לא מורשית להגיע להסכמים עם ישראל".
בקשר לטענה שההסכם עומד לחזק את חיזבאללה הסביר חולתא כי "כבר היום לבנון נמצאת תחת גרזן של סנקציות אם תעביר לחיזבאללה והיא לא עושה את זה כדי להימנע מסנקציות. ההסכם הזה לא שונה. שום דבר מההכנסות העיקריות של ההסכם לא יועבר לחיזבאללה כמו כל הכנסות אחרות. זה מעוגן, גם על ידי האמריקאים".
ראש המל"ל הסביר כי ההגדרה של הקו כסטטוס קוו הוא לא הרמה הגבוהה ביותר שאפשר היה להגיע עליה, הרמה הכי גבוהה היא שהנקודות יופקדו באו"ם כגבול מלא. הוא חשף כי במהלך דיוני המשא ומתן, "לבנון התנגדה בגלל ההשלכות על עתיד המו"מ, ההצעה שהציע המתווך הוא שנגדיר כסטטוס קוו שיגדיר שאין תביעות לבנוניות נוספות על הקו.
"זה נכון שבתחילת הדרך רצינו להגדיר הכול בקורדינטות מופקדות באו"ם. על דעת כל אנשי המקצוע והמשפטנים ההבדל הוא קטן מאוד ולכן כך הדבר אושר ע"י הקבינט ובתמיכת רה"מ החלופי", הוסיף חולתא.
בהמשך התייחס לסוגיית מאגר הגז הלבנוני, ואמר: "ישראל נכנסה למו"מ בחלוקה של בערך שני שליש-שליש, הפרופורציה שעליו הסכמנו זה 17 אחוז". הוא הדגיש: "אף אחד לא יודע אם יש גז במאגר הזה והאם הוא נמצא בכמות מסחרית. דרומית לקו 23 יש בערך 17 אחוז ממה שצופים שאם יהיה גז, שם הוא יהיה.
"ההסכם עם חברת הגז הצרפתית טוטאל מגדיר שהגז שנמצא בשטח הישראלי עליו ישראל תקבל - אם יהיה 10 אחוז ואם 30 אחוז. הבייאאוט יכסה את כל מה שישראל הייתה צריכה לקבל לו הייתה חלק מהפיתוח של המאגר". עוד מסר חולתא כי "את התשלום הראשון ישראל תקבל במעמד החתימה".
ליאור חייט, ראש מערך ההסברה הוסיף: "הבייאאוט עוד לא גובש סופית מול טוטאל אבל מוסכם על שנינו לייצר מנגנון השלמה - אם יהיו התאמות נייצר התאמה בתמורה שישראל מקבלת בתשלומים הבאים. רוצים שהמאגר יפותח ונותנים אפשרות לפתח באופן מיידי".
חולתא סיפר כי "לבנון לא קבלה מאה אחוז ממה שרצתה. היא בהחלט קיבלה. לבנון רצתה לקבל מאה אחוז ממאגר קאנא, הם ניסו ליצור משוואה שאנחנו מקבלים את כריש והם את קאנא, הם קיבלו את מה שמצפון לקו 23. ההסכמות בינינו לביון טוטאל גם יפצו את ישראל על זכויותיה במאגר".
"גם לבנון יודעת שהסיפור הוא לא השטח במשולש אלא הזכויות במאגר, אם מסתכלים על המשולש במים ובודקים מה הווי, אז נכון, לבנון קיבלה כמעט את כל האזור שהיה במחלוקת, אבל זה לא כל מה שהיא רצתה היא רצתה את כל המאגר. הדבר השני שלבנון לא קיבלה- זה את כל האזור הבטחוני שעליו הם התעקשו. אם סופרים בקילומטרים בים זה לא עניין. הם עמדו עד הרגע האחרון ודרשו את כל הזכויות על המאגר רק לטובת לבנון".
על מכתב הערבויות האמריקאי אמר חולתא כיא "אתייחס אליו אחרי שנגמור לנסח עם האמריקאים, הם הציעו ללוות את ההסכם בערבויות בילטרליות נוספות. ההסכם קובע שאקט הסיום יהיה במעמד משותף בנאקורה, אנחנו חושבים שיהיה נכון לסיים כך את הדבר הזה".
"ההסכם הזה לא תואם את האינטרסים של איראן בלבנון, לא רוצה להתייחס למודיעין אבל זו עובדה ברורה. בעיניים ישראליות זה אחד האינטרסים לסיים את העניין. בוודאי אין עניין לחזק את חיזבאללה ואת ההשפעה האיראנית בלבנון. אני חושב שההסכם הזה מחזק אותנו בכיוונים הללו", סיכם ראש המל"ל.