הועדה הצבאית שבחנה את פרשת מותו של קצין אמ"ן, סרן ת', שמת בכלא הצבאי לאחר שנחשד לפני כשנתיים בעבירות ביטחוניות חמורות פרסמה הערב (שני) את מסקנותיה. בין היתר, הוחלט להכיר בסרן ת' כחלל צה"ל, וכן הופקו לקחים על מערך הכליאה והשירות הרפואי הניתן לכלואים. 

בראש הועדה עמד אלוף במיל' ניצן אלון. ראש אכ"א ומפקד היחידה באמ"ן פגשו הערב את בני משפחתו של הקצין ועדכן אותם. הוועדה שוחחה בחודשים האחרונים עם קצינים וחיילים באגף המודיעין בשבועות האחרונים עם הרמטכ"ל כוכבי והרמטכ"ל הנכנס אלוף הרצי הלוי. 

הוריו של קצין המודיעין ת', מסרו הערב: "צה"ל היה צריך להכיר בבננו כחלל צה"ל עוד באותו לילה שבו השתנו חיינו ואיבדנו אותו לעד. הוא מעולם לא פשט לרגע את מדיו ומצא את מותו המסתורי בזמן שהיה במשמורת של צה"ל ובתוך מתקן צבאי מפוקח. על אף שנסיבות מותו לא ידועות עד רגע זה כפי שהודתה בפנינו הפרקליטה הצבאית הראשית, צה"ל ממשיך לרמוז לכל מיני תרחישים שמכפישים אותו". 

"במשך למעלה משנה וחצי זעקנו שיש להכיר בו, בפועלו האדיר למען בטחון המדינה, זה ייסר אותנו יום יום, שעה שעה. מעולם לא ביקשנו הכרה והנצחה בשל היבטים כלכליים, זאת נותרה עמדתנו ואין בה כל שינוי".

"ההכרה ראויה, אבל אין בכך להסיט את תשומת הלב מדרישתנו להשלים את החקירה באופן יסודי ומקיף, תוך התייחסות לכלל המחדלים והליקויים ולחשוף את האמת כולה. הובטח לנו שהועדה תעסוק גם במחדלי היחידה שבה שירת בננו, אך לצערנו גם עתה לא קיבלנו תשובות, כך גם בקשתנו החוזרת והנשנית להפגש עם הרמטכ"ל - שנותרה ללא מענה".

פרשת התיק השקוף: מצבתו של סרן ת' קצין המודיעין הצעיר שמת בכלא (צילום: יואב איתיאל, וואלה!)
פרשת התיק השקוף: מצבתו של סרן ת' קצין המודיעין הצעיר שמת בכלא (צילום: יואב איתיאל, וואלה!)

הועדה הוקמה בהנחיית הרמטכ"ל לבחינת אופן הטעמתם ויישומם של לקחי האירוע בצה"ל, ולבחינת מעמדו של ת' כחייל בעת פטירתו במתקן הכליאה הצבאי. בימים האחרונים הוצגו לרמטכ״ל, רב-אלוף אביב כוכבי, המלצות הוועדה בראשות האלוף (מיל') ניצן אלון לבחינת אירוע קא״ב ת׳, מבחינה מערכתית ובראייה כוללת. 
 
לאורך השבועות האחרונים, ערכה הוועדה פעולות מקיפות על מנת ללמוד את פרטי הפרשה, את הלקחים שהופקו בעקבותיה ואת דרכי הטמעתם. במסגרת פעילות הועדה, בין היתר, נלמדו דו"חות הוועדות שהוקמו בעקבות הפרשה בראשות תא"ל (מיל') שער ותא"ל (מיל') לוריא, התקיים שיח ישיר עם ראשי ועדות אלה ועם בעלי תפקידים רבים בדרגים השונים בצה"ל ובמשרד הביטחון, נערכו סיורים ביחידתו של הקצין ובבסיס הכליאה הצבאי, התקיים מפגש עם הוריו של הקצין ובאות כוחם, בוצע עיון במסמכים רלוונטים ועוד

כאמור, הוועדה החליטה להכיר בסרן ת' כחלל צה"ל, למרות שמת זמן קצר לאחר שחרורו מהצבא ולמרות החשדות הכבדים שעלו בהתנהלותו. באופן רשמי הוא יוכר כחייל שמת בזמן שירותו וזאת לפנים משורות הדין ולבקשת משפחתו.  משרד הביטחון יחקוק את סמל צה"ל על מצבתו לאחר שכבר נקבר בבית קברות אזרחי. 

מסקנות נוספות שעלו בתחקיר הן לקחים לגבי מערך הכליאה. בין היתר, הופקו לקחים על מערך הכליאה והשירות הרפואי הניתן לכלואים. בנושא הפרסום, המליצה הוועדה כי במקרים ייחודיים הדורשים צווי איסור פרסום לא להסתפק במה שהיה נכון להלטה, ושהמערכת הצבאית תיזום להוציא דברים לציבור מאחר והדבר מוביל לבעיות אמון בצבא. 

בנוסף התייחסה הוועדה ככלל לעניין חיילים שסטו מהשורה: חייל שעבר עבירה חמורה, כמו סרן ת', לצד מיצוי הדין יש מקום להבהיר למפקדים שהוא נשאר חייל שלהם. מצד אחד יש צורך לנקוט בצעדים הפלילים ומצד שני לשמור על יחסי פקוד - מפקד דבר שעלה כלקח מרכזי במקרה של סרן ת'. הוא מת במשמורת צבאית למרות שלא היה חייל בזמן מותו והליווי שלו ע"י מפקדיו היה לקוי. שחרורו מצה"ל של סרן ת' היה תקין מאחר והגיע לתקופת תום השירות ולכן לא נמצא פער בכך שנקבר בקבורה אזרחית בבית עלמין אזרחי. 

כמו כן עלו מסקנות באשר לתהליך המיון באמ"ן: הוועדה ציינה כי מדובר בחיילים עם איכויות טכנולוגיות גבוהות ונתונים אישיותיים, ובצה"ל מבינים שיש לתת משקל רב יותר למאפיינים האישיותיים והרצון להוכיח ולהצטיין לצד ליווי חיילים פיקודית ביחידות המיוחדות של אמ"ן. 

בנוסף הוועדה מצאה כי בהיבט הביטחוני, תהליך תחקור והפקת הלקחים, אשר נערך באגף המודיעין ועסק בצמצום הנזק הביטחוני החמור שגרם הקצין, היה סדור, מקצועי ואפקטיבי. בעקבות תהליך זה בוצעו פעולות בתחום הפיקודי, ובכלל זה בנושא הטמעת נורמות ערכיות. כמו כן, עודכנו תפיסות פעולה ונהלים במטרה לצמצם את הסיכון להישנות פרשה דומה. לצד זאת, המליץ אלוף (מיל') אלון לנקוט צעדים מסוימים נוספים הנוגעים להטמעת הלקחים שהופקו בכלל המערכים הרלוונטיים באמ"ן. 

עוד מצאה הוועדה כי בעקבות ועדת לוריא אשר ערכה בחינה רחבה ומקיפה ביחס לפעילות מערך הכליאה בחיל המשטרה הצבאית, התקיים תהליך מקיף, יסודי ומעמיק במטרה להטמיע לקחים מהפרשה. תהליך זה כלל פעולות רבות, לרבות תהליכים ארוכי טווח שעודם מתנהלים. הוועדה המליצה לקיים המשך בקרה ומעקב ביחס למערך הכליאה, ביצוע עבודת מטה לבחינת סוגיות הנוגעות למעמדם של כלואים שהשתחררו משירות וממשיכים לשהות בכלא הצבאי, ובחינה נוספת של המענה הרפואי לכלואים בהתאם למאפיינים המיוחדים של מתקן כליאה צבאי.

מעבר לאמור, הוועדה הדגישה את חשיבות הקשר הפיקודי הישיר ואת תפיסת האחריות המרחיבה של מפקדים בצה"ל גם כלפי פקודים שביצעו מעשים חמורים, זאת במקביל למיצוי הדין עמם והוקעת כל מעשה שאינו תואם את ערכי צה"ל, פקודות הצבא והחוק. לאור האירוע החריג שאירע, המליצה הוועדה לרענן את תפיסת הפיקוד בצה"ל בכלל, באמ"ן ובאכ"א בפרט, על פי עקרונות "האדם יקר" ובהתאמה למאפייני היחידות ולמשרתיהן, וזאת במטרה לצמצם את הסיכון להישנות אירועים דומים. הוועדה המליצה עוד כי באירועים ביטחוניים חריגים המצריכים צעדים בתחום ביטחון המידע, תיערך הערכת מצב עתית ביחס למגבלות בטחון המידע הנדרשות.

באשר למעמדו של קא"ב ת' בשעת מותו, הוועדה מצאה כי שירות הקבע של הקצין בצה"ל הסתיים כדין מספר חודשים לפני פטירתו, בתהליך שחרור תקין, ועל כן לא נקבר כחייל. יחד עם זאת, הוועדה סברה כי מדובר במקרה ייחודי הראוי לבחינה נוספת. בתום בחינה זו, המליצה הוועדה, ועל אף שהקצין ביצע במודע מעשים חמורים, להכיר בו כמי שלא השתחרר משירות בצה"ל והמשיך בשירות עד ליום מותו, באופן שיאפשר את הכרתו כחייל בצה"ל ותיבחן בהתאם הנצחתו כחלל צה"ל. הוועדה נתנה משקל רב לעובדה שהקצין נפטר בבסיס כליאה צבאי והיה מצוי תחת משמורת צבאית, ולמעשה מיום גיוסו ועד מותו היה במסגרת צבאית. בהתאם לכך שמדובר במקרה ייחודי ויוצא דופן, סברה הוועדה שיש מקום לשיקולי חמלה ומתן משקל לבקשת משפחתו בעניין הנצחתו.

האלוף במיל' ניצן אלון דחה בשיחה עם הכתבים הצבאיים טענות שעלו כנגד ההכרה בת' כחלל צה"ל למרות שהשתחרר והבהיר: סרן ת' מת במשמרת צבאית הוא גם תרם לפני זה לצבא ומשפחתו בוודאי לא אשמה. מדובר בחייל שחשוד בעבירות חמורות מאוד אבל הוא לא בגד במדינה.

עוד אמר כי "ההחלטה של הקבורה הראשונה שלו כאזרח היתה תקינה, אבל חשבנו שבעבור הזמן נכון להכיר בו כחלל צה"ל. הוא בסוף מת אצלנו בכלא למרות החתימה על שחרור הוא נשאר באופן רצוף בצבא ויש גם מקום לחמלה אל מול המשפחה. זו לא היית החלטה פשוטה וגם לי היו לא מעט דילמות בהחלטה".

בעת הצגת ממצאי הוועדה ובפתח הדברים הודה ראש המטה הכללי, רב–אלוף אביב כוכבי, לאלוף (מיל') ניצן אלון ולחברי הוועדה בראשותו על בחינה יסודית, מקצועית, עמוקה ומנומקת.
 
בהתבסס על מסקנות הוועדה, הרמטכ"ל קבע כי קביעת מעמדו של קא"ב ת' בעת מותו הייתה תקינה ונכונה לנקודת זמן זו. לצד זאת, הועדה ביצעה בחינה נוספת של מעמדו לפנים משורת הדין, זאת לאור הנסיבות הייחודיות של הפרשה, לרבות הימצאותו במסגרת צבאית מיום גיוסו ועד למותו הטראגי במהלך מעצרו, בעת שהוא במשמורת בבסיס כליאה צבאי. הרמטכ"ל קיבל את המלצות הועדה, וקבע כי קא"ב ת' ז"ל יוכר בדיעבד כמי שהיה חייל בשירות בעת מותו.
 
הרמטכ"ל אמר כי "מדובר במעשים חמורים, אשר גרמו נזק בטחוני והיו בעלי פוטנציאל לנזק גדול אף יותר. עלינו לוודא שממשים את האמצעים שקבענו למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד, באמצעות שיפור הליכי המיון והשיבוץ, ומנגנוני מעקב ובקרה במהלך השירות הצבאי. באשר לסוגיית ההכרה בקצין כחלל צה"ל, זוהי סוגיה ערכית מורכבת, אשר מצריכה לערוך איזון בין החומרה הרבה של מעשי הקצין, הנזק הביטחוני שנגרם והעובדה ששוחרר באופן תקין משירות, לבין פטירתו בהיותו תחת משמורת הצבא ובהמשך רציף לשירותו הצבאי, לרבות בקשת הוריו בדבר הנצחתו. ההחלטה התקבלה מתוך תפיסת אחריות מרחיבה של צה"ל כלפי משרתיו וכלפי אלו הנתונים תחת משמרתו, ומתוך גישה מתחשבת המשקללת את הנסיבות הייחודיות ובקשת הורי הקצין".
 
ההחלטות בעניין ההכרה בו כחלל צה״ל ובעניין חלקת קברו יתקבלו על ידי הגורמים המוסמכים במשרד הביטחון ובתיאום עם משפחתו. 
משפחתו של קא״ב ת׳ תלווה על ידי מערך הנפגעים ועל ידי מפקדיו כמקובל.
 
החקירה של היחידה לחקירות פנים בצה"ל באשר לנסיבות מותו של הקצין, מצויה בשלבי סיום. במסגרת החקירה נערכו פעולות חקירה רבות ומגוונות והושקעו מאמצים רבים כדי להגיע לחקר האמת ולברר את נסיבות המוות. עם סיום החקירה יועברו ממצאיה המלאים לבחינת הפרקליטות הצבאית. עוד נמסר: "צה"ל שב ומביע צערו על מותו של קא"ב ת׳ ז"ל, משתתף בצער המשפחה וימשיך ללוותה".