סכנות ביטחונית ותנאי מחיה ירודים ללוחמים: מבקר המדינה בדו"ח חמור

על סוגיית קו התפר כתב: "בשנת 2021 נכנסו דרך הפרצות 1.4 מיליון שב"חים וגם כיום עדיין נכנסים 6,000 מידי יום". לטענת מבקר המדינה, צה"ל החליט על דעת עצמו לא לתקל פרצות משנת 2017, כאשר ראש הממשלה והקבינט ידעו על המחדל.

המבקר מציין כי בין מרץ למאי 2022 נרצחו 11 בני אדם בשלושה פיגועים שביצעו מחבלים, שהסתננו לישראל דרך פרצות בקו התפר. עוד ציין המבקר כי במהלך השנים 2002-2019, הסד"כ הצבאי בשטחי יהודה ושומרון הצטמצם בכ-70%, זאת בנוסף תופעה של חבלה ופגיעה בגדר קו התפר על ידי פלסטינים.

עוד נכתב כי "באפריל 2022 ובעקבות גל הפיגועים, הוקצה תקציב בסך 360 מיליון שקל על ידי הקבינט המדיני-בטחוני לצורך הקמת חומה שתחליף מקטע גדר באורך של 40 ק"מ בגזרת חטמ"ר מנשה מתוך עלות הקמה משוערת של חומה לאורך כל קו התפר בסך של כ-2.4 מיליארד שקל".

"השקעה זו עשוייה אומנם לצמצם את תופעת ההסתננות במקטע מסויים, אולם בהיעדר תוכנית שלמה ומקיפה, יש חשש שתימשך תופעת ההסתננות, על הסיכון הנשקף בגינה", מתריע מבקר המדינה. עוד הוא מציין כי מתוך כלל השב"חים שנכנסו לישראל דרך הפרצה, מספר זעום מהם נעצרו.

המבקר אנגלמן מותח ביקורת נוקבת על קצב העברת מחנות צה"ל ממרכז הארץ. "בתקופה של יוקר דיור, עוכב שיווקן של עשרות אלפי יחידות דיור במרכז הארץ, כשבע שנים לאחר תחילת העברת מחנות צה"ל", הוא מציין.

עוד הוא מוסיף כי "מתוך 69,185 יחידות הדיור המתוכננות בשטחי המחנות המתפנים – פוטנציאל יחידות הדיור לשיווק היה 46,505 עד 53,256 ומתוך פוטנציאל זה שיווקה רשות מקרקעי ישראל רק 11,404 יחידות דיור".

המבקר ממליץ, כי כל הגופים הרלוונטיים – רשות מקרקעי ישראל, משרד הביטחון ומשרד האוצר – ייבחנו באופן מקיף ויסודי את מימוש תוכנית שוה"ם 3 ואת ניהולה כדי ליישם לקחים ולטייב את תהליכי העבודה, בניסיון להאיץ את יישום התוכנית.

המבקר מציין כי תוכניות "עוז לחייל" ו"מחנות אימונים" נועדו לשפר את תנאי המחיה והתשתיות של הלוחמים במחנות ההכשרה ובמחנות האימונים.

אולם, המבקר מצא, כי התקציב בפועל לתוכניות היה 492.6 מיליון שקל והוא היה קטן בשנים 2021-2016 בכ-27% לעומת התכנון שעמד על 676 מיליוני שקלים.

"עקב כך, זרוע היבשה לא מימשה חלק מהתוכניות שתכננה בתחום התה"ל (תשתיות הכרחיות לחייל) במחנות ההכשרה ובמחנות האימונים", קובע אנגלמן. בין היתר, נמצאו ליקויים במטבחים בבסיסי צה"ל, בחדרי מגורים ובאופן כללי בתנאיה המחייה של החיילים. אנגלמן מציין עוד בסיכום הביקורת, כי לתשתיות של המגורים, השירותים והמקלחות חדרי האוכל והמטבחים, יש השפעה על אפקטיביות ההכשרות, האימונים ומשימות התעסוקה המבצעית של הלוחמים.

בפרק על הטיפול בחיילים הבודדים במהלך שירותם הצבאי ולאחר שחרורם מצה"ל, שגם היא התקיימה כביקורת מעקב, נטען, כי רוב החיילים הבודדים (57% מהם) מתגוררים בדירות שכורות ועל פי התושבות על השאלון שהופנה אליהם, 44% מהשוכרים נתקלו בקשיים במימון הוצאות שכר דירה ובמימון הוצאות התחזוקה.

אנגלמן מתריע, כי קיימת שחיקה בסיוע שצה"ל מעניק לחיילים הבודדים במסגרת השתתפותו בהוצאות שכר דירה, ביחס לעלייה בהוצאה הממוצעת עבור שכירות חודשית על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בעוד שהסיוע של צה"ל עלה מ-1,300 שקל בשנת 2017 ל-1,351 שקל בשנת 2022 – עלייה של 3.9%, ההוצאה הממוצעת עבור שכירות חודשית עלתה ב-11% - מ-1,300 ל-1,443 שקל.

עוד עולה מהדו"ח, כי 46% מהחיילים הבודדים המשוחררים ציינו בשאלון, כי הם שבעי רצון מהסיוע שקיבלו או עדיין מקבלים ממשרד הביטחון ו-23% ציינו כי הם שבעי רצון במידה נמוכה עד נמוכה מאוד, בעיקר מהסיבות של קשיים כלכליים ובירוקרטיה.

אנגלמן ממליץ שצה"ל ומשרד הביטחון ישקלו את הדרכים לשיפור המענה הניתן לחיילים הבודדים בתחומים שבהם נזקקו לסיוע נוסף ובכלל זה, סיוע כלכלי.

בדו"ח מעקב על המיון והגיוס לצה"ל, מצא מבקר המדינה, כי בשנתוני הלידה 2003-1998 חלה עלייה של כ-4% (לעומת הפוטנציאל בכל שנה) אי גיוס מסיבת "תורתו אמנותו" בקרב גברים ועלייה של כ-2% באי גיוס מסיבות דת בקרב נשים.

בנוסף, חלה עלייה של כ-1% באי-גיוס מסיבות רפואיות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. בסך הכל, חלה לגבי שנתוני הלידה 2003-1998 עלייה באי-גיוס מכלל הסיבות יחד, בשיעור של כ-3.5% בקרב גברים וכ-2.5% בקרב נשים, כך שסך אי-הגיוס החזוי לצה"ל לילידי שנת 2003 עומד על 31% עבור גברים ו-45% מפוטנציאל הגיוס לנשים.

מבקר המדינה קובע עוד, כי שיעור תושבי הפריפריה המשרתים במסלולים הטכנולוגיים העיקריים הוא כמחצית משיעורם ביחידות בכלל צה"ל: כ-16.5% במסלולים הטכנולוגיים העיקריים, לעומת כ-32% ביחידות בכלל צה"ל.

עוד מציין המבקר כי קיים פיגור של כארבע שנים בהשלמת האספקה והמבצוע של ארבע ספינות המגן להגנת המים הכלכליים של ישראל. המבקר ממליץ כי הרמטכ"ל ינחה לבחון את הצורך המבצעי של סד"כ הסטי"לים בזרוע הים ולגבש בהתאם לתוצאות הבחינה תוכנית בניין כוח. בפרק על בניין הכוח של מערך השריון, מצא מבקר המדינה, כי משנת 2016 עד לשנת 2022 לא הוצגה לממשלה רמת הכשירות של מערך השריון במילואים.

המבקר ממליץ, כי נוכח חשיבותו של תחום החלל למדינת ישראל, על המל"ל, משרד הביטחון וצה"ל לגבש תפיסה כוללת (אזרחית וצבאית) לגבי תחום החלל, במסגרתה יקבעו אילו משאבים נדרשים למימושה.

מבקר המדינה מתריע על הסיכון שבמפעלים ביהודה ושומרון: "בשנים האחרונות התרחשו בזורי תעשייה באיו"ש ובסביבתם אירועים בטחוניים, שבהם נהרגו ונפצעו אזרחים וחיילים ישראלים", מתריע מבקר המדינה וטוען שבביקורת המעקב עלה כי הליקויים לא תוקנו: "בחלק מאזורי התעשייה חסרה גדר היקפית, בחלקם חסר כוח תגובה ובחלקם איכות הבידוק היא נמוכה", הוא קובע – "משמעות הדבר היא שעקב פערים אלה נפגעת באופן חמור מוכנותם של אזורי התעשייה לאיומים בטחוניים, דבר המסכן חיי אדם".

המאמצים באים לידי ביטוי בהצבת כוחות רבים בתפר, שיפור תשתיות הגדר, שדרוג והצבת אמצעים טכנולוגים בתפר, ביצוע הכשרה מותאמת לכוחות צה״ל לתעסוקה מבצעית בקו התפר, הרחבת סל הכלים המשפטי נגד מסתננים שעוברים על החוק, חיזוק שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון נגד התופעה ומאמצים נוספים שמבוצעים בקו התפר על מנת למנוע מעבר של מסתננים בלתי חוקיים לשטחי מדינת ישראל".

בהמשך לכך, בחודש פברואר 2023 נחנכה אפליקציית ״base smart״ המאפשרת לחיילים לדווח על תקלות בינוי ותשתיות בבסיס בצורה מבוקרת ומהירה תוך קבלת מענה יעיל. באשר לתנאי השירות של הלוחמות, צה"ל פועל לטיפול בתשתיות בהתאם לגידול במספר הלוחמות בשנים האחרונות. צה"ל ימשיך ויפעל לשיפור חווית השירות ובכלל זה המענה בתשתיות כחלק מתכנון התקציב.

החל מחודש מרץ 2022, פועל בצה״ל ״מרכז הבודדים״ אשר מתכלל את מתן המענה לחיילים הבודדים. המרכז נותן מענה בכל שעה ויום בשבוע, במגוון שפות ומהווה מוקד ידע בתחום. המרכז עובד בשיתוף פעולה עם כלל יחידות צה״ל לצד גורמים מחוץ לצה״ל, כגון משרדי ממשלה, עמותות וארגונים נוספים.

צה"ל פועל במגוון דרכים בכדי להעלות את מודעות למרכז והמענה שהוא מספק, ובהן שיחות חתך, קבוצות מיקוד, הרצאות לסגלי הת״ש, ימי הורים דיגיטליים ועוד. באגף כוח האדם פועלים על מנת לייעל את עבודת המרכז, בין השאר באמצעות סקרי שביעות רצון יזומים, קבוצות מיקוד ועוד. בנוסף, התקיים השנה ׳יום סידורים׳ לחיילים בודדים בשיתוף משרדי ממשלה, עמותת ״נפש בנפש״ והאגודה למען החייל, על מנת להנגיש שירותים ולהסיר חסמים בירוקרטיים".

לפני ההסלמה הביטחונית ומבצע 'שובר גלים' עמדה כשירות גדר התפר על  כ-82%, למעט באזורים שבהם הוחלט מבצעית שלא לתקן את הפרצות. לראייה, בתוך שבועיים מתחילת המבצע סגרה מנהלת גבולות ותפר את המכשול כולו והוא עומד, כאמור על 100% כשירות מאז ועד היום. מנהלת גבולות ותפר ביצעה פעולות אחזקה ותיקון פרצות לאורך השנים. משיקולים בטחוניים הוחלט שלא לתקן את הפרצות במוקדי נזקים חוזרים בלבד, שמהווים כ-18% מכלל המכשול. דוחות האחזקה המלאים הוצגו למבקר המדינה.

במהלך שנת 2022 הקים האגף והקרן פורום בין משרדי, שעוסק גם באוכלוסיית החיילים הבודדים המשוחררים, במטרה לגבש תכניות לקידום שילובם של הבודדים המשוחררים בחיי המשק והחברה הישראלית.