"מה שקרה לנו בשבועות האחרונים שבעצם ההסללה שחבריי ואני מדברים עליה מזה שנים לא מעטות, עברה תהליך של פוליטיזציה", הוסיף פרופ' לוי. "ויכוחים כאלה ואחרים כמו סביב פרשת אלאור אזריה, הפכו פתאום למתח פוליטי זהותי. קבוצה שקודם לכן הסתפקה בכך שהיא נמצאת ברום ההיררכיה הצבאית בתפקידים הטכנולוגיים, איננה מבליטה את הדומיננטיות שלה ואיננה מנסה להמיר אותה בסוג של קול פוליטי. היא התעוררה והחליטה שהיא צריכה להשמיע את קולה הפוליטי כי לתחושתה המדינה נלקחת ממנה באמצעות הפיכה בלתי־לגיטימית".
"כשאנחנו מסתכלים על מחקרי דעת קהל באופן שיטתי אנחנו רואים כרסום משמעותי בתמיכה של דעת הקהל היהודית בהמשך קיומו של גיוס החובה, עד כדי כך שהיום הרוב איננו תומך", הוסיף לוי. "דווקא האירועים האחרונים יכולים לחזק זרמים בתוך הצבא ומחוץ, שיגידו 'הבה ונמנע זליגה של קונפליקטים בתוך החברה אל הצבא והדרך לכך היא באמצעות צבא מקצועי'. אם זה נכון או לא, אפשר לחלוק על כך".
פרופ' לוי התייחס גם לדבריו של מפקד חיל האוויר ואמר: "יכול להיות שדווקא ההכלה הזו ברגע של משבר אפשרה למנוע נזק הרבה יותר גדול. שיעורי הסרבנות האפורה בזמן אינתיפאדת אל אקצא היו מאוד גבוהים ואחד האופנים שבהם הצבא טיפל בה זה פשוט להכיל אותה, לא ליצור מצב שבו הוא מעמיד אנשים לדין. גם העניין של ההתנתקות, כדאי לזכור, בסופו של דבר רבים מן היחידות שבהם יש שיעור גבוה של חובשי כיפה שוחררו מהמגע הישיר עם מתנחלים".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103FM.