במערכת הביטחון אמרו היום (חמישי) כי אין קשר בין הסכם הגז בין ישראל ללבנון לבין הפיגוע במגידו ומטח הרקטות מלבנון בפסח, וזאת בניגוד לרוח הדברים שנשמעו מצד גורמים שונים בממשלה.
ההערכה המבוססת של מערכת הביטחון היא כי חסן נאסראללה והחיזבאללה עומדים מאחורי פיגוע מטען החבלה במגידו. עוד מעריכים כי חיזבאללה שלח את המחבל לצומת מגידו כדי להרחיק את הפיגוע מלבנון ומעצמו, על מנת לגרום לישראל לחשוב שהוא (המחבל) יצא מהשטחים.
על פי ההערכות, חיזבאללה ידע על הפיגוע ואישר אותו, כאשר הפיגוע בוצע בהשראה איראנית. עם זאת, ההערכה היא כי לא החיזבאללה ולא איראן עומדים מאחורי ירי הרקטות כלפי הגליל מלבנון, אלא מדובר בירי פלסטיני בשל אירועי הר הבית בחג הפסח. נאסראללה עצמו לא ידע על ירי הרקטות ולא אישר אותו.
שר הביטחון יואב גלנט אמר מוקדם יותר בשיחה לרגל יום העצמאות עם הכתבים הצבאיים: "ישראל ממשיכה לפעול בצפון ופוגעת בנכסים של איראן וביכולות שלהם. ישראל לא תאפשר לאיראן להקים צבא איראני בסוריה ולהפוך את רמת הגולן ללבנון. מאז כניסתי לתפקיד ברבעון הראשון של 2023 הכפלנו את קצב התקיפות בסוריה. אנחנו פוגעים באופן שיטתי ביכולות מודיעין וצבאיות".
עוד אמר גלנט: "במערכת הביטחון מעריכים כי "תם עידן העימותים המוגבלים" רק לחזית אחת בלבנון או בעזה מול החיזבאללה בנפרד או מול החמאס בנפרד וכי אנו מצויים בפתח עידן ביטחוני חדש בו תיתכן התלכדות של הזירות בהן כל הזירות בצפון ובדרום עלולות להתלקח ביחד בעת ובעונה אחת. מאחורי התופעה שבמערכת הביטחון מכנים "התלכדות זירות" עומדת איראן שהיא הכוח המניע. על פי ההערכות בישראל, איראן מעבירה מדי שנה כ-700 מיליון דולר לחיזבאללה בלבנון, כ-100 מיליון דולר לחמאס בעזה, מאות מיליוני דולרים למיליציות שיעיות פרו איראניות בסוריה, וכן מאות מיליוני דולרים למורדים החותים בתימן. כל זה מדי שנה".
על פי הערכת מערכת הביטחון, "איראן קרובה יותר מאי פעם ליכולת גרעינית צבאית, ומול איום זה צריך לפעול באחת משתי הדרכים: פעולה צבאית, כלומר תקיפה, או איום אמין בתקיפה צבאית. איראן חשה בביטחון עצמי הולך וגובר נוכח מה שהיא מפרשת כמורתעות של המערב. איראן מעסיקה את ישראל דרך השליחים שלה, חיזבאללה וחמאס, בעוד היא מתעצמת כלכלית וצבאית".
באשר לגל הטרור בשטחים ציין שר הביטחון: "היחלשות הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון הפלסטינים מעמידה אותנו בפני החלטות ביטחוניות משמעותיות. במקומות בהם הרשות לא פועלת, זה מחייב אותנו לפעולות ממושכות יותר ועצימות יותר".