"אין לי שום דבר נגד המפגינים, אלא אני מייצג את החוק. אני זוכר הפגנה אחת בחולון של עובדי תדיראן שמחו על פיטוריהם. המוני עובדים יצאו להפגין. לקחתי עשרה שוטרים איתי. באתי, זיהיתי את מוקדי הכוח של המפגינים, קראתי להם החוצה ואמרתי להם: ‘תרצו או לא תרצו – ההפגנה לא חוקית. תגמרו בשקט את ההפגנה וזה יעבור בשלום. אם לא תגמרו בשקט – ניכנס. מה אתם רוצים?’. הם אמרו לי שהם רוצים לעשות רעש תקשורתי ולשרוף צמיגים. אפשרתי להם לשרוף צמיג אחד כהצגה לעיתונאים, בתנאי שאחרי זה הם יכבו את האש, ינקו את הכביש וילכו הביתה. הם עשו זאת, ובסוף ההפגנה הם אפילו הודו לי”.
"אני גם זוכר הפגנה בבני ברק בשלוש לפנות בוקר, כשהגענו כמה ניידות לשם והתחלנו לפנות מפגינים. באותה הפגנה קצינה שלי שברה אצבע כי הרימו עליה גדר. לי זרקו לבנה על הרגל ועשו לי סדק קטן, אז איך הגבנו? עם אלות. זה לא שרצינו להרביץ, אבל הם פצעו אותנו, והיינו צריכים להשתמש בכוח סביר בשביל להשליט סדר ולפזר את ההפגנה. באותה הפגנה, כשהחרדים ירדו לכביש 4 ורצו לסגור אותו, בתוך שלוש דקות העפנו אותם משם בבעיטות, אגרופים”.
"במציאות שבה המשטרה לא תאכוף את החוק ולא תפעל כלפי מי שבוחר לחסום צירים, להתפרע, ליידות חפצים, לגרום נזק לרכוש ולנהוג באלימות - לא ניתן יהיה לקיים שגרת חיים תקינה, בפרט בהיבטים של חופש התנועה, שלמות הרכוש ושמירת שלום הציבור וביטחונו".