לדבריו, "שי הגיע לבד לארץ כשהיה בן 18, עד אז הוא שמר על הוריו שהיו בהודו, אבל כשהגיע לארץ הוא התגייס לחיל האוויר והיה חייל בודד. יש לו גם שתי אחיות פה ואח אחד, שגם הוא נפטר לפני שנה בערך". הוא שיתף: "רק לפני שבוע חגגנו לו יום הולדת 60, עשינו גיבוש משפחתי ופארק קנדה - אכלנו, רקדנו וצחקנו עד השעות המאוחרות. הוא עסק בהסעות עובדים למפעלים, היה לו טרנזיט משלו".
לדברי יצחק, שי ואביעד היו בחווארה לצורך טיפול ברכב. "הוא טיפל ברכב שלו זמן רב והיה תמיד נוסע לשם, כי אמר שהיו לו חברים שם שמטפלים בו. כבר שנים הוא עשה את זה, עד שפעם אחת זה תפס אותו. אנחנו חיים במדינת ישראל, אין מה לעשות. מה שקורה זה שכל אביזרי הרכב כל כך יקרים שכל האנשים נוסעים לכל מיני מקומות בשטחים וקונים דברים בזול וטיפולים ברכב בזול", הסביר.
בהמשך, הוסיף בכאב: "זה לא רק עניינם של המתנחלים - כל עם ישראל, כאשר הוא חוצה את תפוח לכיוון הבקעה. אז מה, לא צרירה להיות אבטחה שם? אני חושב שהיה אפשר למנוע את הרצח הזה, כי הייתה הרתעה. הם באו וירו בביטחון כי הם ראו שאין חיילים. אני לא האמנתי שדבר כזה אפשרי".