סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (מיל') דן הראל שוחח היום (רביעי) עם בן כספית וחיים תומר ב-103FM על המלחמה הקשה נגד ארגון הטרור חמאס, ולא חסך בביקורת: "אנחנו צריכים הנהגה שמתעסקת בהישרדות הפוליטית שלה?"
עוד אמר: "רואים איך הממשלה לא סמכה על הצבא, לדעתי גם היום הם לא סומכים על הצבא. אתה רואה איך ראש הממשלה לא היה מוכן להיפגש עם הרמטכ"ל, מתעלמים מ־4 מסמכים שאמ"ן אמר בהם 'תהיה מלחמה אם אתם ממשיכים עם זה', רואים את הקללות והטינופים על אלוף פיקוד מרכז, על הרמטכ"ל, על כולם. מה אנחנו בעצם רוצים? איזו הנהגה, במובן המדיני, הביטחוני, אזרחי, צריכה להוביל אותנו? עם הנהגה כזאת, אולי נגיע לרפיח, אבל טוב לא ייצא מזה".
באשר לצמרת הצבא, ציין: "אני חושב שלדרג המבצע, הרצי, בר, אלוף פיקוד דרום, חליוה, אכן הייתה תקלה מאוד מאוד גדולה והם אחראים עליה, אבל המוטיבציה שלהם היום לנצח היא בשמיים ואני חושב שכדאי להשאיר את זה כך. לעומת זאת, תסתכל על הממשלה, עוסקים בהישרדותם הפוליטית תוך כדי המלחמה. אתה רואה את זה בצורה שסמוטריץ' מקפיא, מזיז תקציבים קואליציוניים, לא מבטלים משרדים כי זה יכול להשפיע על היום שאחרי. אתה רואה את ראש הממשלה אוסף חומרים תוך כדי הלחימה, מתעסק עם עניינים פוליטיים. אנשים כאלה לא צריכים להוביל אותנו. הדבר השני, יש מכניזם, קוראים לו אי אמון קונסטרוקטיבי - מצביעים הצבעה ראשונה, אי אמון בממשלה, הצבעה שנייה - באים עם 61 חברי כנסת, עם ראש ממשלה מוסכם ואומרים 'זאת הממשלה שתמשיך את הלחימה, והיא תכהן לזמן מוגבל', נניח חצי שנה או שנה ואחריה נעשה בחירות".
על הפשיטה בביה"ח שיפא והתוצאות האפשריות שלה: "קודם כל שיפא הוא סמל, וכסמל הוא חשוב בלי קשר לחשיבות הפיזית שלו. מתחת לשיפא היה חדר המבצעים המרכזי של חמאס כבר בצוק איתן. אני ביקרתי אז את מח"ט 35, 900 מטר משיפא, למח"ט קראו הרצי, והוא שאל אותי 'למה אנחנו לא הולכים לשם?' ולא הלכנו. חדר המבצעים הזה, אחרי כל הפרומו שאנחנו עשינו להם בתוכניות השונות ובכל הפרשנויות, ברור היה להם שאסור להישאר שם. לדעתי הוא פונה כבר די מזמן. יש מנהרות מהמרתפים של שיפא החוצה. הם לא צריכים לעלות על פני השטח, לכן מה שאפשר יהיה למצוא שם זה את התשתיות, את החשמל, אולי את חדרי המבצעים, כדי להוכיח את הנקודה שלנו, אבל את סינוואר לא ימצאו שם".
בכל הנוגע להתעצמות החמאס בחלוף הזמן: "גם צה"ל התעצם. וזה נכון שחמאס התעצם ובנה מערכת, אין כזאת מערכת בעולם. אני זחלתי אפילו במנהרות של וייטנאם כדי לראות מה זה המנהרות האלה. הוא בנה משהו הרבה יותר משוכלל, מבוצר, מסועף, ולכן הצבא, בדרג הטקטי, עושה עבודה מצוינת. שיתוף הפעולה בין הטנקים לחי"ר, בין החי"ר להנדסה, לתותחנים ולחיל אוויר והמודיעין כמובן - הוא המשובח ביותר שאני ראיתי אי פעם בצה"ל, זה ברמה הטקטית. לכן רק נשאר להוריד את הכובע ולמחוא כפיים ולקוות שיהיו לנו כמה שפחות נפגעים. ברמה האסטרטגית לא הייתי נותן כזה ציון גבוה. נכנסנו לעזה, למרות שנכנסנו 3 שבועות אחרי שהאירוע קרה - בלי הבנה של מה אנחנו רוצים לעשות בקצה, בלי פתרון, עם אמירות סותרות בקשר לרשות שכן יכולה או לא יכולה להיכנס. אני רוצה להבהיר משהו - ראש הממשלה אמר שתהיה לנו שליטה גוברת מבחינה ביטחונית ושאנחנו נהיה אחראים על הביטחון בעזה. אני רוצה להסביר את הפרשנות על פי החוק והמקובלות הבינלאומית. המשמעות היא שאנחנו נהיה אחראים על כל צרכי עזה עד לבן אדם השני, מיליון 200 ומשהו אלף שיהיה שם".
לסיום הדגיש כי הממשלה הנוכחית לא צריכה לתכנן את היום שאחרי: "אני לא חושב שהממשלה הזאת צריכה ויכולה לנהל את הלחימה. הם אחראים למה שקרה, מהקונספציה שראש הממשלה מלווה אותה לאורך שנים. זה לא שהקטרים נתנו עד חצי מיליארד דולר לשנה לחמאס, אנחנו ביקשנו מקטאר שייתנו להם את הכסף. אם מישהו לא מבין את זה, הוא לא מבין. הדבר השני, העצמת חמאס הביאה עלינו את האסון הזה. תראה אפילו בהתפרסות בשטח, מרוב לחץ שלא יהיה אף פיגוע באיו"ש בתקופת החג, אז אנחנו נתפסנו במצב פתיחה עם 32 גדודים באיו"ש ושני גדודים בעזה, כי גם את העתודה של פיקוד דרום העבירו שתעבוד באיו"ש. אחרי זה מתפלאים למה לקח לצבא 5 שעות להגיע".
לדבריו, "אני חושב שמי שלא מסוגל להגיד 'אני אחראי או 'אני אשם', לא ראוי לשבת בכיסא של הנהגה. נקודה. בגלל כל התרגילים המילוליים שהוא עושה כדי לא להגיד 'אני אחראי', שארית האמון שהיה אצל חלק מהאנשים פשוט נעלמת, כי אתה לא רוצה אנשים כאלה בעמדת הנהגה".
התרעות פיקוד העורף