"התגובות היו בעיקר שישראל נוקמת, הם רואים את זה כנקמה. רבים בעולם הערבי סבורים כי הישראלים רוצים למוטט את הרשות הפלסטינית כולה, לאו דווקא את חמאס, אלא את הפלסטינים כולם, והמשמעות היא מלחמה בכולם", הוא מסביר. "אחרים חושבים שזו השתלטות וכיבוש עזה וסיפוח, ולכן לדבריהם ישראל לא מכירה בפרלמנט ומפוצצת אותו. המנעד הוא בין נקמה לכיבוש לבין מיטוט שלטון חמאס".
כשאני שואל אותו על האופן שבו מוצגת הלחימה ברצועת עזה בתקשורת הפלסטינית, הוא מסביר: "יש הרבה קריקטורות שאנחנו מכוונים נשק אל עבר תינוקות, שמחה לאיד שלא מצאו חטופים ונשק. היו הרבה שקרים".
לבסוף, הוא מצביע על תהליך מעניין שמתרחש בימים אלה בחלקים מסוימים בעולם הערבי. "מתחיל להיות סוג של חשבון נפש. שואלים איפה חמאס? איפה הבכירים שנמצאים בבתי המלון? אני מפרסם תמונות של החיילים שלנו בבוקר מנצחים ושותים קפה, ויש קולות שאומרים: האם זה היה שווה? בנוסף יש טענות של כאלה שאומרים 'רציתם לשחרר את פלסטין וירושלים? כעת תצטרכו לשחרר גם את עזה'".