"תוך שניות הבנתי לאן רוני יצא. התחלתי להתקשר למשפחה, לבלשים שיעזרו לי כי הוא לא עונה. התקשרתי לאחיו רפי, שהוא קצין במשטרה. הוא יצא לכיוון הזירה, מול הבית של רחל אדרי הוא זיהה את הנעליים של רוני, הפך את הגופה וראה שזה אחיו, ככה הוא גילה. זה לא אמיתי, זה סיוט".
"כואב לילדים מאוד. כל יום אני אומרת להם כמה אבא גיבור, כמה אהבה לזולת, המון אנשים חיים בזכות מה שהוא עשה, לנו כואב בלב אבל הוא הגן בגופו על המון אנשים. בתחושה שלי, המדינה הפקירה אותנו. אם לא השוטרים והאזרחים שיצאו, אני לא יודעת מה היה קורה. הייתי בטוחה באותו יום שאני מתה, ואם הם לא היו יוצאים אז פשוט לא היינו".