"זה אירוע קשה. זה ברור. אני חושב שהוא לא מצביע על סך כל איכויות הלחימה שצה"ל מציג בעזה, אבל במלחמה כמו במלחמה יש ימים קשים וצריך להדק את השיניים ולמחות את הדמעה ולהמשיך", אמר בפתח השיחה.
לאחר מכן נשאל - 'האם בסוף זה משלם את עצמו זה שהמפקדים שלנו צועקים 'אחריי'?' לדבריו, "אין בכלל שום ספק, אין שום שאלה, זה במישור המקצועי, המנהיגותי, המוסרי, גם אי אפשר לנהל את זה בכלל. המפקדים מתקרבים קדימה וביום שזה יוטל בספק או יהיה פחות מובהק, אז אנחנו זוכרים את הניהולים מאחורה דרך פלזמות - ככה לא מפקדים".
"צריך להבין שאחרי כל הפירמידה הענקית, הלחימה מתמקדת ב-10-4 אנשים שצריכים לעבור איזה סוג של אמירת 'הנני' מוחלטת ולהסתער תחת אש, ואם אין את המפקדים שלוקחים אחריהם את כל האחריות, את כל הידע המקצועי, את כל הרעות ומובילים את האירועים האלה בקצה... אצלנו אין אבק אדם ובשר תותחים, לכן כל אחד צריך להתחבר למי שמוביל את הדבר הזה. אין לזה תחליף", אמר.
בהמשך שיתף: "היה שיח הבוקר בוואטסאפ המשפחתי על המנעד המאוד רחב של הלוחמים, גם של הגילאים וגם של השיוכים, אלה כבר חברים של הבנים שלי וילדים של החברים של הבנים שלי, ושרשרת הדורות הזאת מתייצבת עכשיו להגנתה של מדינת ישראל".
במהלך השיחה העביר איתם גם ביקורת על טעויות העבר, לדבריו. "על מה אנחנו נלחמים עכשיו? על הטעויות האלה - מי שלא רצה אזור ביטחון בלבנון, יש לו אזור ביטחון שומם מאזרחים בצפון, מי שלא רצה את גוש קטיף, אז עזה עוטפת אותו", טען, והוסיף: "אני מחכה שמישהו יקום ויגיד 'טעינו', 'חשבנו ויצא לנו עקום'. מדאיג אותי האם בכלל יש תהליך שאדם מסוגל לקום ולהגיד 'טעיתי, חטאתי, עוויתי, פשעתי, אני צריך לתקן משהו'. אני מאוד מקווה שהמלחמה הזאת פותחת שיח שיש בו חשבון נפש, תנועה של כל אחד, כולל אני, כולל אתה בן, להגיד לעצמי 'אולי צריך לבחון את עמדותיי, את דעותיי מחדש'. אם זה יהיה שכר המלחמה הזאת? אני לא יודע אם שווה, אבל שיקרה".
"אנחנו צריכים להבין שזה האויב שמולנו, מול זה צריך להעמיד יכולת פגיעה ביכולות, אבל לא פחות מזה החברה הישראלית תצטרך לדון בשאלה מה אנחנו מעמידים כרעיון אל מול רעיון הרצחנות הזה. את הדיון הזה עוד לא התחלנו, זאת בדיוק השאלה - האם מול זה אנחנו מעמידים חברה מערבית שליבת הקיום שלה היא רווחת היחיד והנאותיו, או שיש לנו איזו ליבה ערכית אידאולוגית נוספת", הוסיף.
התרעות פיקוד העורף