סאמר ז"ל, בן 24, גר בכפר הבדואי חורה. אהב קטנועים, ועבד במדגה של קיבוץ ניר עם. "הוא היה אהוב על כולם", סיפר אביו פואד, והוסיף בנוגע לקשר הקרוב שלהם כי "הוא לא היה רק בני, הוא היה גם חבר שלי. הוא לא הסתיר דברים ממני, וכל בעיה שהייתה לו, הוא בא אלינו כדי לדבר עליה".
סאמר ז"ל נחטף בבוקר ה-7 לאוקטובר, כשעבד במדגה בקיבוץ. סביב 6:30 החלו הרקטות ומחבלי חמאס פרצו לשטחי ישראל. ב-7:20 התקשר סאמר לאביו ואמר שהיה ירי אינטנסיבי ליד הקיבוץ, ואז - שקט. שעה לאחר מכן, אביו פואד משחזר, תמונות של בנו בידי מחבלי חמאס הופצו לכל עבר באפליקציית ההודעות טלגרם. לאחר שבנו נחטף, הצטרף האב לקמפיין לשחרור החטופים, ואף נסע לוושינגטון בכדי ללחוץ לשחרורם.
"יהודים, ערבים - כולם נפצעו באותו פצע", אמר פואד. בדואי נחטף עם שלושה מילדיו, חובש ערבי נורה בטבח במסיבת "הנובה" ברעים, ורופא ערבי סיפר שנורה וחמאס השתמש בו כ"מגן אנושי". "הבן שלי הוא ערבי-מוסלמי. זה לא היה אכפת להם", אמר כשסיפר שחמאס לא הבחין בין ערבים ליהודים.
פואד אמר כי הוא ממתין לתוצאות החקירה המלאות של צה"ל, אך הבהיר כי מותו של בנו מדגיש את הדחיפות להחזיר את שאר החטופים הנותרים מהשבי בעזה: "הבן שלי מת, אללה ירחמו. הוא לא יחזור. הדבר החשוב עכשיו הוא שהממשלה תחזיר את כולם", אמר. "אני לא מחכה לבני יותר. אבל יש אחרים שעדיין מחכים".