לפי התחקיר, לצה"ל לא הייתה תוכנית פעולה מסודרת למקרה של פלישה המונית מעזה, וגם כיתות הכוננות שהיוו את קו ההגנה הראשון של יישובי עוטף עזה לא אומנו לתרחיש. היחידות הראשונות שהוקפצו היו קטנות יחסית, החלטה שרמזה על כך שגם לאחר הפלישה טרם הייתה הבנה לגודל האירוע.
מסמכים מודיעיניים שהגיעו לידי הטיימס מראים כי בשעות המוקדמות של הבוקר, ההערכה הייתה כי בתרחיש הכי גרוע, חמאס יצליח לפרוץ את הגדר במספר מקומות. תמונת המצב שהתבררה בשבועות לאחר השבת השחורה הראתה כי מחבלי חמאס פרצו את הגדר בלמעלה משלושים נקודות ונעו במהירות לכיוון היישובים.
בשעה 7:43, כך לפי התחקיר, יצאה מהבור הוראה ראשונה להקפיץ את כוחות החירום וכל היחידות הפנויות לעוטף עזה. זאת בעקבות הודעה שהגיעה מאחד הבסיסים לאורך גבול הרצועה, בדבר מתקפת מחבלים על הבסיס. המפקד שהתריע על המתקפה לא ידע לומר על חומרת המתקפה, ובבור הגיבו בשלב הזה בהתאם להתרעה.
אחת היחידות הראשונות שהוקפצה לאירוע הייתה יחידת מגלן, ששהתה במרחק כחצי שעת נסיעה מהעוטף באותו יום. לפי התחקיר, ההכשרה העיקרית של היחידה היא לחימה בשטחי אויב, אך לא להתמודדות עם פלישה. לדברי קצין ביחידה ששוחח עם הטיימס "לא הייתה משימה קונקרטית ביום ההוא, חיילים הונחו לקחת נשק ולצאת להציל אנשים".
לאחר שאבד הקשר עם בסיס רעים שהיה תחת מתקפה, יחידת מגלן פנתה לרפאל חיון, אזרח שעוסק באיסוף מודיעין באופן פרטי. רפאל, גבר בשנות ה-40 לחייו המתגורר בנתיבות, קיבל באותה שבת פניות רבות מאזרחים שהיו תחת אש, והעביר אותן לכוחות מגלן. לפי התחקיר, גם שעות לתוך הלחימה, ליחידה לא היה מושג כי קיבוץ כפר עזה תחת מתקפה, והמידע על הפלישה אליו הגיע לאנשי היחידה רק בסביבות השעה 11:00. קצין בכיר שלחם באותו יום אמר כי "היו הרבה גיבורים ביום הזה, אבל הצבא זקוק לגיבורים רק כשדברים משתבשים בצורה איומה".
התרעות פיקוד העורף