"אפשרות שצריך לשקול אותה": האם תיווצר רצועת ביטחון בשטח לבנון?

בהמשך לדבריו של ליברמן היום (שני) כי ישראל תחזור ל״רצועת הביטחון״ בדרום לבנון, ממנה צה״ל נסוג בשנת 2000, הגיב תא״ל (מיל׳) ד״ר אפרים סנה, שהיה בין היתר מפקד יחידת הקישור ללבנון וסגן שר הביטחון. כזכור, ליברמן דיבר היום בכנסת על המצב הביטחוני המתוח בצפון ואמר כי ״אנחנו חייבים ליזום מהלך צבאי נחוש, ובסוף להתייצב על קו הליטני. כל מה שנמצא בין הליטני לגבול מדינת ישראל - חייב להיות בשליטה מלאה של צה"ל. נצטרך להיות שם עד שבביירות תהיה ממשלה שמסוגלת לממש את הריבונות שלה״.

על דבריו אמר תא״ל (מיל׳) סנה כי ״הבעיה היא אינה ביירות אלא טהרן, שפועלת נגדנו במלחמה רב זירתית -  דרך המליציות הפרו איראניות מעיראק, סוריה ותימן. אין ספק שאת חיזבאללה צריך להרחיק מהגבול, לחזור להחלטת 1701 של האו״ם וליישם אותה. אני מקווה שלא יהיה צורך במלחמה דומה ללבנון השנייה כדי ליישם את ההחלטה מחדש״.

״אם אפשר להבטיח את ביטחון יישובי קו העימות בצפון ללא נוכחות צה״ל בעומק השטח הלבנוני - זה כמובן עדיף. אם אין ברירה והמצב ממשיך כך, זו אפשרות שצריך לשקול אותה״, אומר בהתייחס להצעת ליברמן לחזור לרצועת ביטחון. ״כשפיקדתי על היחידה, החזקנו אזור בטוח בטווח של מספר ק״מ מגבול הצפון, ויחד עם צבא דרום לבנון, צה״ל היה הכוח שהרחיק את מחבלי חיזבאללה. המטרה שלנו אז כמו היום - הייתה להגן על יישובי הצפון״, משחזר.

״את חיזבאללה מהגבול צריך להרחיק בכל מקרה - אם אפשר בהסדרה מדינית, על ידי כוח צבאי שאינו צה״ל, זה כמובן עדיף״, אומר. ״ממשלות ישראל בעבר הסכימו לתת את המנדט ליוניפ״יל ליישום החלטת 1701 - שכמובן לא באה לידי ביטוי בשטח כיום, לאחר שחיזבאללה כבר השתלט על הגבול מחדש. על אף הכישלון, אני חושב שיש לבחון כוח בינלאומי אחר שישלוט בדרום לבנון באופן מודרג, לפרק זמן קבוע מראש ולא ארוך, ואם נראה אפקט ותוצאה - זה יוכל להוות עבורנו פתרון. אם לא תהיה ברירה ושום כוח לא ירחיק את חיזבאללה - צה״ל יצטרך לחזור ללבנון ולהיות מעבר לגדר״, מעריך.

יחידת הקישור שכאמור סנה פיקד עליה, הייתה אחראית על גזרת דרום לבנון, ניהלה את רצועת הביטחון ושיתפה פעולה עם צבא דרום לבנון בימים ההם בו שלט צה״ל באזור - ויצר שטח חיץ שהפריד בין יישובי הצפון לבין המחבלים השוהים בלבנון. ״תושבי הצפון חיו בביטחון, הצימרים היו מלאים - ואנשים הלכו לעבוד במטעים שלהם עד הקו האחרון של הגבול. הביטחון נבע מהעובדה שצה״ל, באמצעות הכוח מקומי של צבא דרום לבנון - שלט בשטח. אנשי צד״ל עבדו איתנו, והם בעצמם הרחיקו את המחבלים. המצב כעת שבו צבא לבנון לא יכול לקחת על עצמו את המשימה להרחיק את המחבלים שעל הגדרות - לא יכול להתקבל על הדעת. אי אפשר להשלים עם העובדה שיישובי הצפון הם בטווח הנ״ט, מרגמות והפצמ״רים של חיזבאללה״, הוא חוזר ואומר. ״במהלך הלחימה הנוכחית, הייתי במילואים בצפון במשך כמעט חודשיים, והתוודעתי למציאות הבלתי נסבלת שבה משחילים טילי נ״ט מלבנון - לבית מגורים או ללול תרנגולים ביישובים בישראל. אף אזרח לא צריך להתרגל לחיות כך״.

כזכור, לפני נסיגת צה״ל מלבנון בשנת 2000 - סנה היה בין הבודדים שהתנגדו ליציאה מלבנון: ״כל מה שהזהרתי שיקרה לאחר יציאת צה״ל מלבנון - קרה. לפני מלחמת לבנון השנייה ב-2006, היו התגרויות בלתי פוסקות מצד חיזבאללה - שלא הותירו לנו ברירה מלבד לצאת למלחמה. התוצאה החמורה עוד יותר היא שהיום מחבלי חיזבאללה יושבים על גדרות יישובי הצפון כמו בקיבוץ מנרה, מטולה או חניתה. הביטוי הבוטה הראשון של התמקמות מחבלי חיזבאללה על הגדר היה ביוני האחרון, כאשר פעילי חיזבאללה הקימו אוהל בהר דב שזלג לשטח ישראל. איך ייתכן שלאחר מעשה כזה, לא ניתנה ההוראה לפגוע במחבלים? בתור חבר קבינט לשעבר בממשלות השונות, אני בטוח שבממשלה של אריק שרון, יצחק רבין או אהוד אולמרט - דבר כזה לא היה קורה״, טוען.

״בעיניי, הממשלה הנוכחית אינה יכולה או ראויה לנהל את ישראל בזמן עימות כל כך מורכב ורב זירתי, ואין לאנשיה ניסיון ביטחוני או רמה שכלית מספקת לעשות זאת. הדבר הדחוף ביותר הוא חילוף שלטון בזמן המלחמה - מאשר שאנשיה ימשיכו לנהל את המלחמה״, טוען. ״הייתי בהרבה קבינטים בחיי, ומאז ומתמיד היה כבוד הדדי בין נציגי צה״ל לבין הדרג המדיני. אני במערכת צבא-ממשלה כבר עשרות שנים, וביזוי של קצינים כפי שקורה בממשלה הזו - עוד לא ראיתי. להפך, השרים תמיד היו נזהרים מלפגוע בכבודו של צה״ל ואנשיו״, מביע ביקורת על התנהלות השרים בקבינט המדיני-ביטחוני.

״מה שבטוח - הוא שאי אפשר להשלים עם המציאות שנוצרה, ועם הפתרון שבו תושבי יישובי גבול הצפון פונו למלונות ועזבו את ביתם. זו תבוסת הציונות״, אומר בכאב.  ״מדובר בעשרות אלפי תושבים שיישבו את הגליל, בנו את ביתם, פיתחו חקלאות ותיירות לתפארת -  ועכשיו הם נאלצים לחיות כפליטים בבתי מלון. קיבוץ כפר גלעדי, שעבורי הוא הסמל לציונות, הוקם לפני יותר מ-100 שנה. המצב של היום, בו תושבי הקיבוץ לא יכולים לחיות בו - זה כישלון שעוד לא היה כדוגמתו. מעל 100 שנים נלחמו על הקיבוץ, עיבדו את האדמה, אך הם לא יכולים לחיות בבתים שלהם עכשיו? אני חושב גם על יישובים נוספים שתושביהם פונו כמו בקיבוצים חניתה או אילון, אשר הוקמו במבצע הלאומי ׳חומה ומגדל׳, סמל לפטריוטיות".

"אם לא יכולים לגור שם יהודים - זו תבוסה לציונות, ואסור לנו להשלים עם המצב או להרשות שיימשך. האיראנים עומדים כרגע ביעד האסטרטגי שלהם להבריח את הישראלים מביתם, גם בעוטף וגם בגבול הצפון, ואם נשלים עם המצב הזה, זה יוביל לניצחון האסטרטגיה של חמינאי. המצב של פליטים ישראליים בארצם - הוא לא מצב שיכול להימשך עוד״.