במקביל לפעילות הנרחבת להשמדת מנהרות הטרור של חמאס ברצועת עזה, יציינו השבוע בצה"ל חמש שנים לסיומו של מבצע "מגן צפוני", במהלכו אותרו שש מנהרות חיזבאללה שחדרו לשטח ישראל. להחלטה לצאת לפעילות הנרחבת בדצמבר 2018 קדמו דיווחים חוזרים ונשנים על שמיעת רעשי חפירות מצד תושבי קו העימות, שרבים מהם נאלצים בימים אלה לשהות מחוץ לבתיהם בעקבות חילופי האש בגבול.
לאחר שצברה ניסיון רב בחקר האיומים הנשקפים לישראל מתחת לאדמה, היא משוכנעת כי הפרסומים בתקשורת הנוגעים ליישובי עמק חפר והשרון מצביעים על מחדל של מערכת הביטחון. "גם אם כרגע אין איום ממשי, ברגע שהבנו שהאויבים שלנו משתמשים בתת קרקע בכל מיני דרכים, היינו צריכים להקדים ולהתכונן לאיום כזה. איך זה יכול להפתיע מישהו בשלב הזה, כאשר אנחנו יודעים שיש מנהרות בעזה, בלבנון ובכל המזרח התיכון? בנוסף, אנחנו יודעים שבג'נין נמצאו תשתיות תת קרקעיות לפני כחצי שנה. אם הם חופרים בתוך ג'נין, למה שלא ינסו לחפור כעת מתחת לקו הירוק? אם יש עדויות לחפירה בתוך ג'נין, למה שלא נמצא מנהרות בבת חפר? יש כאן דפוס פעולה שחוזר על עצמו בכל אחת מהזירות. ברגע שאנחנו רואים פעילות בזירה אחת, אנחנו צריכים להגדיל ראש ולהבין שאנחנו עלולים לראות את אותה פעילות גם בזירות אחרות".
מאז גילוי המנהרות הראשונות ברצועת עזה, השקיעה ישראל משאבים רבים בפיתוח פתרון טכנולוגי לאתגרי התת-קרקע. בשנת 2015 החלה פרישה מבצעית של מערכת מתוצרת "אלביט", שמטרתה לאתר כריית מנהרות מתחת לאדמה. באוקטובר 2017 הותר לפרסום כי פיקוד דרום הקים מעבדה טכנולוגית לאיתור מנהרות, הכוללת מומחים בתחומים שונים המנתחים את המידע הנאסף על ידי המערכת. לצד הפתרונות הטכנולוגיים, הוקם "המכשול" בגבול רצועת עזה, חומה תת-קרקעית בעומק עשרות מטרים שנועדה לעצור את חדירת המנהרות לשטח ישראל.
"לצה"ל יש כלים", מסבירה ד"ר ריצ'מונד-ברק, "אך מה שחשוב זה לשנות תפיסה. תסתכל על הקו הירוק, כמה הוא ארוך וכמה הוא סמוך ליישובים יהודים, ותחשוב כמה זמן זה ייקח לעשות בדיקות סביב יישובים יהודים. אין ספק שזו עבודה רצינית, אבל יש הבדל בין לומר שזה ייקח זמן רב לבין לא להיות מודעים לאיום. התפיסה הבסיסית צריכה להיות שהאפשרות קיימת ושצריך לבדוק את זה. אני חושבת שמה שחסר לנו זה ההבנה של האיום עצמו. קודם כל צריך להכיר בו".
התרעות פיקוד העורף