תוך פחות מ-24 שעות שיגרה איראן טילים לעבר עיראק, סוריה ופקיסטן וטענה כי כיוונה ל"יעדים ישראלים" וכן גם לעבר יעדים המזוהים עם דעאש וקבוצה מיליטנטית בדלנית שזהותה טרם ידועה. התקיפות התרחשו ימים לאחר שטהרן עצרה מכלית נפט ליד מצר הורמוז המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי.
התקיפות בעיראק ובסוריה נחשבות למתקפות הטילים ארוכת הטווח הגדולה ביותר בהיסטוריה של איראן. בטהרן השתמשו במקרה או שלא בטילים בליסטים מדגם "ח'יבר שכאן" לטווח בינוני. לפי משמרות המהפכה, טווח השיגור המרבי עומד על כ-2,000 ק"מ, אותו מרחק שהספיק לאיראן לשגר את הטילים לעבר אידליב שבצפון-מערב סוריה מוקדם יותר השבוע.
גורמים ביטחוניים במערב אמר ל"בלומברג" כי איראן נמנעה עד כה מלקחת חלק פעיל במלחמה עם ישראל ו"השאירה את הבמה" לשותפותיה בציר הרשע - חמאס, חיזבאללה והח'ותים. "לא מן הנמנע שהתקיפה האיראנית בעומק סוריה מהווה איתות לעבר ישראל", טענו.
ההחלטה להשתמש בטיל "חייבר" השבוע בסוריה, למרות שטיל פחות מתוחכם היה משיג תוצאות דומות במקרה הזה, נתפסת כסימן לכך שאיראן הייתה מעוניינת להפגין את כוחה ולהעביר מסר למערב. "זה היה די מעניין לראות שנעשה שימוש במערכת הזו", אמר פביאן הינץ, מומחה לטילים ולמזה"ת במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בלונדון. "השאלה היא האם ייתכן שהם ביצעו את הירי כדי לבדוק את אחד הטילים המתקדמים ביותר שלהם בתנאי לחימה, או להעביר מסר לישראל, ואולי אף לעשות של שניהם".