אם האו"ם יבקש זאת, הוסיף טג'אני, איטליה תוכל לפרוס את צבאה בעזה כחלק מכוח שמירת השלום ברצועה. "בינתיים צריך לסיים את המלחמה וליצור מנהל זמני בעזה בחסות האו"ם, משימה שלדעתי צריכה להיות מובלת על ידי מדינה ערבית. בהקשר זה, אם נבקש, אנו מוכנים לפרוס את הצבא שלנו למשימה של שמירת שלום. יתרה מזאת, אנו נוכחים בשליחות יוניפיל בלבנון, יש לנו נוכחות של קאראביניירי בגדה המערבית. לאיטליה יש ידע טוב על האזור. לאחר המלחמה עלינו ליצור מדינה פלסטינית שתכיר בישראל ומוכרת על ידי ישראל. אני מתכוון לכך: בשלב המעבר אחת ההשערות היא קיום נוכחות של כוחות האו"ם שיבטיחו שלום ויציבות", אמר השר.
לפי מכון SIPRI השבדי, איטליה היתה אחראית לכ-5% מהרכש הצבאי של ישראל בעשור החולף. בין היתר, משרד הביטחון רכש מהאיטלקים 30 מטוסי אימון סילוניים מדגם אלניה אירמאקי M-346, שהחליפו את מטוסי הצוקית הישנים, וקיבלו בחיל האוויר את הכינוי "לביא", על שמו של מטוס הקרב הישראלי שבנייתו בוטלה. בנוסף, ישראל רכשה מחברת "ליאונרדו" האיטלקית גם שבעה מסוקי AW119, שהחליפן מסוקי בל 206 ישנים בהכשרת טייסי המסוקים החדשים של החיל.
בעוד שפגיעה באספקת חלפים למסוקי ומטוסי האימון, לא תשפיע ישירות על הלחימה, הרי שבספינות הטילים של חיל הים, כולל בחדשות שבהן, מדגם סער 6, מותקנים תותחים של חברת אוטו מלארה האיטלקית, המשמשים את חיל הים בתקיפות עצימות ברצועת עזה. נציין כי גם איטליה רכשה מישראל מערכות נשק אסטרטגיות: בתמורה לרכישת מטוסי אימון במיליארד דולר, רכשו האיטלקים בסכום דומה לוויין ריגול מקביל ללווייני האופק של צה"ל ושני מטוסי בקרה אווירית, מקבילים למטוסי הנחשון של חיל האוויר, שניהם מהתעשייה האווירית. מאז, הזמינה איטליה מישראל שני מטוסים נוספים בסכום של כ-550 מיליון דולר.