אילן , בעל הבית שהרקטה נפלה בקצה החצר שלו, אמר ל-״מעריב״ שהוא ומשפחתו חוו נס: "הבית שלנו בקיבוץ הוא ישן וללא ממ״ד, אנחנו עומדים לבנות מרחב מוגן בחודשים הקרובים - והמקלט הקרוב ביותר לביתנו הוא ארבע דקות הליכה מאיתנו - וכל זאת כאשר זמן ההתרעה מפני ירי רקטי הוא חמש שניות בלבד. לפני כמה ימים, קיבלנו הודעה מחברת ׳תגלית׳ שעוזרת למשפחות ביישובים לא מפונים בגבול הצפון - ומממנת עבורן שהות במלון בעיר אחרת לכמה ימים על מנת לייצר הפוגה למי שסופג את האש באופן יומיומי. יצא שזכינו בהגרלת החברה - וזכינו למימון שהותנו לשלושה ימים במלון בירושלים".
"אמש, היינו כאמור במלון - ולפתע קיבלתי טלפון שנפלה רקטה בחצר הבית שלנו. הייתי בטוח קודם כל שעובדים עליי, ואז הבנתי שזה רציני. הרקטה שנפלה בשטח החצר שלנו לא התפוצצה - שזה גם נס כשלעצמו. אם היא הייתה מתפוצצת בשטח, אני בטוח שהאירוע היה נגמר בהרוגים", אמר.
״המשפחה מבקשת להיות זכאית לפינוי - כפי שתושבי היישובים האחרים באזור מפונים", הוסיף הניג. "לא ביקשנו אף פעם שקל מהמדינה, אנחנו יודעים להסתדר - אך אנחנו כבר חמישה חודשים באמצע שדה קרב. הילדה שלנו בוכה בלילות, היא עצובה ולא יודעת מה לעשות עם עצמה, יש טראומה לילדים - המצב נהיה נורא. אנו מרגישים שהופקרנו לגמרי - וזה הדבר החמור ביותר. היה לנו עניין של זמן - אך בקלות היינו יכולים להיפגע מהרקטה. אנחנו חוששים לחזור לכפר בלום אך אין לנו ברירה, הילדים חרדים ובוכים - אבל אין לנו מקום אחר. אנחנו מבקשים שהמדינה תקשיב לנו, זה עניין של חיי אדם".