"כאב גדול, זו אבדה גדולה לערד. גם אני בן דימונה וגר בערד בעשרות השנים האחרונות, ומעבר למקצועיות שלו, ידעתי שכל היום הוא פועל לטובת רווחת חיילים בכל יישובים. כל הזמן שאלתי אותו מאיפה יש לו כל כך הרבה זמן. איש מופת. השיחה האחרונה שלנו זה שלפני שלושה שבועות השתחררתי ממאה ימי מילואים כמודיע נפגעים והייתה לנו שיחה ארוכה על שכול ואבל. קשה לדבר עליו בלשון בעבר", הוסיף.
עוד סיפר כי "הוא באמת אמר 'אני אהיה בתחום ההתנדבות, אני אעשה פרויקטים עם חיילים, משפחות. את הפרנסה אני אמצא'. זה מה שהיה חשוב לו - הקריירה הבאה שלו הייתה בתחום ההתנדבות. כל מה שהוא חושב זה איך בקריירה האזרחית הוא ימשיך להתנדב. אין אנשים כאלה. אם אני יכול להתנחם שהוא נפל כמו גיבור, תפעול נשק ברמה מופתית, הוא חיסל את האיום המאוד מאוד מיידי וקשה כשהוא פצוע. היה לו חתך בעורק הראשי והוא הצליח לקום, לדרוך את הנשק ולחסל - כאילו הוא בוגר סיירת מטכ"ל. זה היה מאוד קשה לראות את זה. זו אבדה ענקית, איש מופת".
"הוא באמת צדיק, אין משהו אחר. בכל עשרות השנים שאני מכיר אותו, לא גיליתי קמצוץ מהיכולות המבצעיות שלו, כל מה שהיה לי במשך השנים זה פרויקטים לחיילים. לפני כחודשיים הוא אמר שיש חיילים עולים חדשים מצרפת וב־00:30 פתחנו את חנות החיילים של העמותה. זה מה שהיה אכפת לו, שלא יישאר חייל או חיילת בלי ציוד חורף. הוא הלך כמו גיבור, וזה כל מה שהיה עיסוקו כל השנים. אבדה גדולה", סיכם.