אנחנו לא יודעים כמה אנשים דניאל הציל, הוא הרג הרבה, נלחמו עד טיפת דמם האחרונה. קיבלו החלטה לחסום את מאות המחבלים שנכנסים לכיוון נחל עוז, לעשות כל מה שאפשר שלא ייכנסו. יונתן נפצע על ידי מחבל, חמישים מטרים מאיפה שדניאל נלקח. אם דניאל לא היה שם, לא היה חוסם מאות, אני לא יודע אם יונתן היה חי. יש ביטוי אצל איוב, 'אדוני נתן ואדוני לקח', הוא נתן לנו את יונתן בגלל שביום אחר יכולנו לאבד את שני הבנים שלנו. בנס יונתן ניצל ולצערנו דניאל לא, אבל אנחנו מקבלים קצת נחמה מזה שהוא בחר ללכת לשיריון, הוא אהב את הצבא, הוא היה מפקד וקצין מסור, הציעו לו להמשיך. חבר שלו, ששיחק איתו כדורגל בדרום אפריקה, שלח לי תמונת הנבחרת שלהם, שהם היו בני שבע, הוא אמר 'דניאל תמיד היה המגן הכי טוב', כל הזמן אי אפשר היה לעבור אותו. אחד שנתן מאה אחוז בהגנה, כך הוא תמיד היה, וכך הוא היה באותו היום. בע"ה מתן וכל החטופים שהם חיים שיחזרו חיים, כמה שיותר מהר, וכל החללים שיובאו לקבורה מכובדת".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm.