על הרגעים שלפני מותו של עידו הוא מספר ומודה: "לא חשבנו שיהיה בטוח יותר, אנחנו יודעים שהמצב שם ממשיך והלחימה ממשיכה. לא היינו רגועים". "בערב חג ישבנו ביחד בארוחת ערב חג. הוא יצא ביום ראשון, ההורים לקחו אותו לניצנה. בשעה 17:00 קיבלנו תמונה יפה מעידו וב-18:00 הוא כבר לא היה. עכשיו מתברר שנהרג מאש כוחותינו", נזכר הסב ברגעים האחרונים שראה את נכדו.
על המטרה הסופית הרצויה ברקע השיח על עסקת חטופים ורפיח הוא טוען: "אני לא יודע כרגע מה המטרה, יש לנו גנרלים גדולים שיודעים מה המטרה. אני רק יכול להגיד שאסור להפסיק, עם כל מה שקרה לנו, צריך להמשיך. חייבים להיכנס לרפיח. אני לא נכנס לפוליטיקה אבל, אני לא רוצה לקרוא לזה מלחמה אלא נקמה על מה שקרה לנו בשבעה לאוקטובר. אסור לנו להפסיק צריך להמשיך לנקות את השטח בשביל שהדורות הבאים באמת יוכלו להתיישב שם ולנוח ולנהל את העסקים, ולחיות חיים טובים. זו דעתי בכל אופן".