"לאלירן היתה עבודה טובה באלקטרה בתחום הבטון, הוא עבד שם עשר שנים, אבל הוא ראה בשירות הצבאי ייעוד. אלירן תמיד היה בחור ערכי עם נתינה. הוא נשוי ואב לארבעה ילדים, בהם על הרצף האוטיסטי, מהיישוב ענתות", סיפר זקן על חברו הטוב.
"אנחנו חברים מילדות וגם משרתים ביחד במילואים", ציין זקן – "התגייסנו למילואים מהשבעה באוקטובר וכשהחלה הפעולה הקרקעית ברצועת עזה, היינו מהראשונים שנכנסנו, כמפעילי D9 בהנדסה קרבית. לחמנו כמפעילי D9 בבית חאנון, בצפון הרצועה ובהמשך בחאן יונס".
לאחר חודשים של לחימה, ב-27 בינואר, מזרחי וזקן נפצעו ממטען חבלה: "גם קיבלנו פוסט טראומה. משרד הביטחון הכיר בנו ואלירן השתחרר משירות מילואים ב-14 באפריל. למרות שאלירן לא היה חייב, הוא ביקש להתגייס שוב ביחד עם חבריו לשירות מילואים, שהיה אמור להתחיל היום באזור רפיח".
זקן מספר שפגש את מזרחי ביום שישי בשעות הבוקר: "דיברנו על שירות המילואים. הוא כבר היה מוכן לקראת הגיוס וציפה לזה, אבל בשישי אחה"צ הוא שם קץ לחייו. היה לו קשה להתמודד עם הפוסט טראומה ועם מה שראה".
לאחר מותו, משפחתו וחבריו ביקשו להעניק לו את הכבוד הראוי ולקיים עבורו הלוויה צבאית בחלקה צבאית בבית עלמין צבאי.
"אלירן שם קץ לחייו בגלל הטראומה שחווה ברצועת עזה. הוא גיבור שנלחם עבור עם ישראל ומגיעה לו הלוויה צבאית. אבל לצערי הבקשות לא נענו. משפחתו כבר הודיעה שהיא תסכים לקיים עבורו רק הלוויה צבאית. זו החובה של צה"ל לקבור אותו בחלקה צבאית ולתת לו הכבוד הראוי לו כגיבור ישראל", אומר עוד זקן בנחישות.
התרעות פיקוד העורף