"אני נמצאת פה בת יחידה עם אנשים מאוד מיוחדים כך שזה לא הופך את ההמצאות שלי בחפ"ק למשימה מורכבת. הם מסייעים לי ומקבלים אותי בצורה מדהימה", היא משתפת. באשר להימצאות בקו ראשון בעומק שטח הלחימה, היא מספרת כי הדבר מציף אותה בתחושת סיפוק: "אני יודעת שזה מה שנדרש ממני לעשות, ומאוד שמחה שניתנת לי האפשרות להשפיע ולתרום ללחימה".
היא מספרת על התגובות בהן היא נתקלת: "אומרים לי: 'מה את משוגעת? צאי משם, את לא נורמלית, זה מסוכן'. אבל אף אחד לא יכול להבין איזו תחושה יש לי בלב. זו זכות לבצע את השליחות הזו, וזה חזק מהכל".
שייאן גרה בישוב חקלאי במרכז הארץ, בבית שבו כל הילדים לוחמים קרביים. אחיה הגדול קצין בחטיבת השריון 188 ואחותה מפקדת מחלקה בגדוד ברדלס בגבול מצרים. "בבית ההורים דואגים לנו אבל גאים בהחלטה שלנו להיות בחזית הלחימה", היא משתפת.