"נרקמה בינינו ברית. בקברו של תומר גם רגבי אדמת נירים. מה יותר ברית דמים מזה? פגשנו אנשים שורשיים הגאים בתומר וניצחונו. הצלת קהילה שלמה. אנחנו גאים בתומר יחד אתכם. לפני מספר חודשים קיימנו טקס מיוחד בבאר שבע ומשפחת אחימס וברוצקי וחממי קיבלו את אות מגן נירים. את האות אנו מבקשים להניח על קברו של תומר. נוח על משכבך מגן נירים".
"בימים שלפני היום הנורא היית אמור לחזור לחפ"ק. רצת יחד עם קיריל כדי לחלץ את חממי שקפץ רגע לפניכם הסתדרתם על המחבלים ועשיתם כל שיכולתם להגן על אנשי קיבוץ נירים. לא יכולת לעשות את זה טוב יותר. עמדת במבחן הקשה ביותר ללוחם: תפקוד תחת אש. אני מבקש סליחה ממך ומהמשפחה שזה נגמר כל כך מהר. ברור לנו שהמשימה עוד לא הושלמה. יש לנו 115 חטופים וחטופות להחזיר ליקיריהם".
אחותו של תומר ספדה לו ואמרה: "תוי, פעם ראשונה שאין לי מילים, אני לא שמחה. כואב לי כל כך כאב שמתחיל בחזה, עולה בגרון ומשתלט על כל הגוף. בהלוויה הראשונה הייתי בסוף החודש החמישי שלי, היום אני כמעט 5 חודשים אמא של יהלי שלא הספיק להכיר אותך אבל כל ערב לא מסתיים בלי סיפור על דוד תומר הגיבור. אייל, קיבל מטלה בבית ספר מטלה לכתוב ספר על ה-7 באוקטובר. הוא בחר לכתוב ספר על "תומר דוד גיבור".