כבר כשפיקד על פינוי גוש קטיף, חש האלוף במיל' גרשון הכהן שמדובר בטעות, אבל אפילו בתחזיות השחורות ביותר שלו הוא לא הצליח לדמיין את הטבח בשמחת תורה. 19 שנים אחרי שעזבנו את עזה, הוא מדבר על התפיסה שהובילה לאסון, על המחדל של מפקדי הצבא, על האחריות של הדרג המדיני, על האיום האיראני שהקצין ועל היום שאחרי: "צריך להיווצר פה שיר חדש עם סיפור חדש. רק קולקטיב של עם במצוקה יביא לחוסן לאומי"
אז כדי שיעשו את זה, הלך הכהן לקצה הפירמידה. ביחד עם בכירי תנועת הביטחוניסטים, שבה הוא משמש כיו"ר הוועד המנהל, נפגש עם ראש הממשלה נתניהו כדי לחזקו ולזרזו לצאת למבצע צבאי קרקעי ברצועה. "עשיתי את זה, כי היה היסוס גדול שהשליך על הדרג המדיני", הוא משחזר היום. "הרמטכ"ל קיבל כל מיני קריאות מכל מיני לשעברים ורמטכ"לים בדימוס שלא מכירים את המתרחש בשטח שהזהירו אותו מכניסה קרקעית, ובסוף היה צריך להיות מישהו מלמעלה שידפוק על השולחן ויגיד, תנו לי, אני אעשה את זה".
הכהן אינו רק דורש אלא גם מקיים. בגיל 68, בשיאה של מלחמת חרבות ברזל, לבש את המדים וחזר לשירות מילואים. הוא היה בפיקוד צפון ובפיקוד דרום, שותף לתהליכי חשיבה ולתהליכי יישום. "מהרגע הראשון בבוקר שמחת תורה הבנתי שיש מלחמה, כי את התרחישים האלה עיצבתי לפני כן בתרגילים. הייתי בטוח שמה שקרה ביישובי הדרום עומד להתרחש עלינו גם בצפון, ולכן עליתי צפונה לפיקוד כדי לראות במה אני יכול לעזור. אחרי כמה ימים שם, כשהבנתי שקורים דברים גדולים בדרום, ירדתי דרומה והייתי עם אחד ממפקדי החטיבה, שם נחשפתי להתארגנות הכוחות, לגבורה הגדולה של הצעירים שבאו להילחם ולהבנה ש־7 באוקטובר היה יום שחור אבל גם יום מופתי של הקרבה".
הענווה שהכהן מדבר עליה נובעת גם מהתנהלותו הדתית. בעבר הצהיר על עצמו שהוא "דתי עם כיפה שקופה". אבל כשאני שואלת על עמדות רבני הימין, הכהן מסתייג. "אני לא מתווך לקדוש ברוך הוא דרך רבנים", הוא אומר קצרות, "לכן אני מגדיר את עצמי ירא שמיים".
בצבא שירת במגוון תפקידים בכירים. הוא היה, בין השאר, מפקד עוצבת געש, מפקד המכללות הצבאיות, מפקד הגיס הצפוני, מפקד קורס מפקדי אוגדות ומפקד הגיס המטכ"לי. בתקופת ההתנתקות כיהן כמפקד אוגדה 36 שהשתתפה במשימת הפינוי. 19 שנה חלפו מאז, והכהן סבור גם היום שההתנתקות הייתה טעות. "גם אז חשבתי שזו טעות, וכולם ידעו את זה", הוא אומר. "ולצערי, התוצאה הרבה יותר גרועה ממה שחשבתי והתרעתי עליה. רק לפני שלושה שבועות אמר לי עיתונאי בכיר, 'טוב מאוד שפיניתם את גוש קטיף, כי אם לא היה הפינוי, ב־7 באוקטובר היו שוחטים שם עוד 8,000 יהודים'. אמרתי לו, בדיוק להפך, אם היה גוש קטיף, 7 באוקטובר בכלל לא היה מתרחש".
להכהן ראייה ביטחונית מפוכחת, לא מתפשרת, אבל גם הוגנת ועקבית. "לבן־גוריון הייתה עליונות אסטרטגית על מערכת הביטחון", הוא אומר, "אבל כבר שנים שאין לנו מנהיג עם עליונות ידע בביטחון. את הדבר הזה צריך לשנות, כי מערכת פוליטית מדינית היא זו שצריכה להציע את בניין הכוח. צה"ל קוצץ בצורה חסרת אחריות במשך שנים, איפה היה הדרג המדיני? צה"ל החליט על זה בעצמו, והדרג המדיני הסכים".
"במקביל, שני דברים התרחשו אצל האויב: האחד, הוא לא היה מסוגל להתמודד מול העליונות שלנו בלי הקרבה, ולכן הוא פיתח את רוח הג'יהאד. השני, שהיום הטכנולוגיה כל כך זמינה, שגם לאויב הנחות ביותר יש יכולת מבצעית לא רעה. וזה מוביל עם לסוג של חרדה, כי פעם הייתה מערכה יומיים ושלושה ונגמר, ופתאום אנחנו מתקשקשים כבר עשרה חודשים והמלחמה עדיין נמשכת. אבל זה לא כי צה"ל נחלש, אלא כי מערכות הלחימה של האויבים השתנו מקצה לקצה".
התרעות פיקוד העורף