אי אפשר לתאר את ההשפלה של חיזבאללה ואיראן בסיפור הזה. היטיב לתאר עיתון סעודי את הדברים בקריקטורה שפרסם אתמול בבוקר ובה נראה מכשיר ביפר בתצורה של סוס טרויאני, החודר ללב מחנה חיזבאללה. אפשר להבין את הסעודים, מוסלמים סונים, שנואי נפשם של האיראנים השיעים, שמיהרו ללגלג על חיזבאללה ופטרונו בטהרן.
ישראל לא לקחה אחריות לאירוע. מעבר לשיקולים הטקטיים של השארת הפעולה במרחב ההכחשה, יש באי־לקיחת אחריות גם אקט אצילי. ובהנחה, שיש קשר לישראל, הרי שהיא העדיפה להשאיר איזה קצה של כבוד ליריב. זאת אולי הסיבה לכך, שבלי קשר לשאלה מי עומד מאחורי המעשה, ישראל לא ניצלה את האירוע כדי לתקוף ולהכריע את חיזבאללה.
שוב, בהנחה שישראל עומדת מאחורי המהלך, הרי שמבצע מיוחד כזה, שעולה על כל דמיון, היה ניתן להפוך למהלך פותח למלחמה ולא להסתפק רק במבצע "שופוני" כדי להרשים את העולם.