אולם, לפי המאמר אותם פרסמו המומחים, ״המתקפה המדויקת של ישראל נגד חיזבאללה הייתה הומנית - וחוקית. השימוש בביפרים ובציוד תקשורת אחר של חיזבאללה היה מבחין ומידתי ובמסגרת דיני המלחמה״. ״זו היא מתקפת הנגד המדויקת והנועזת ביותר בהיסטוריה הצבאית, וכזו שהייתה מוצדקת לחלוטין ובהתאם מלא לחוק הבינלאומי״, הצהירו.
״בדומה לחמאס״, נכתב, ״לחיזבאללה יש גם כוונות רצחניות להשמיד את ישראל ולהרוג את כל היהודים, כוונות שהם הבהירו שוב ושוב וניסו ללא הרף לפעול על פיהן. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אמר שכל המזרח התיכון לא ינוח עד שה׳בלוטה הסרטנית׳ שהיא ישראל תוסר, וב-8 באוקטובר אשתקד, יום לאחר הטבח של חמאס, חיזבאללה הצטרף רשמית למלחמה בתקווה שיוכל לעזור למחוק את המדינה היהודית״.
״מאז, חיזבאללה ירה יותר מ-8,500 רקטות לעבר ישראל״, הוסיפו הכותבים, ״כל אחת מהווה פשע מלחמה ללא ספק, ורצח 47 בני אדם, כולל 12 ילדים שנפגעו בזמן ששיחקו כדורגל בטבח במג'דל שמס ביולי. בינתיים, יותר מ-80,000 ישראלים גם נעקרו מבתיהם בצפון המדינה, כתוצאה מההתקפות המתמשכות. בכל קנה מידה, ישראל זכאית במלואה על פי החוק הבינלאומי, כולל אך לא רק סעיף 51 של מגילת האו"ם, לממש את זכותה להגנה עצמית״.
״באופן כללי״, הסבירו, ״על פי סעיף 7 של הפרוטוקול המתוקן השני לאמנת 1980 בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסוימים, השימוש במלכודי נפץ במכשירי תקשורת אכן אסור במצבים מסוימים. כמובן, יש סייג גובר, והוא שבהתאם לסעיף 52 של הפרוטוקולים הנוספים לאמנת ז'נבה הראשונה, פעולות כאלה מותרות בנסיבות בהן האובייקטים הנדונים אינם משמשים עוד למטרות אזרחיות״.
״במקרה זה״, סיכמו הכותבים, ״הביפרים והמכשירים הניידים, שחולקו ספציפית לפעילי חיזבאללה, שימשו למטרות תקשורת, תכנון וביצוע מבצעים. לכן, הם מיד חדלו להיחשב ׳אובייקטים אזרחיים׳ והפכו למטרות צבאיות לגיטימיות״.
התרעות פיקוד העורף