מתעדים את המלחמה בין קרב לקרב: הצצה ליומניהם של 5 לוחמים

חמישה לוחמים שמנהלים יומן מלחמה מספרים על הצורך לתעד את המלחמה ומסבירים איך הם מרגישים לעלעל בדפיו הראשונים ממרחק של שנה

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
בעז פיין מאייר את יומן המלחמה
בעז פיין מאייר את יומן המלחמה | צילום: באדיבות המצולם
7
גלריה

אורן בן זקן

"אחרי ימים בודדים עברנו במלחמה רצף של חוויות ואירועים שאמרתי לעצמי שאני חייב לתעד את זה, הרבה מעבר לרצון שלי לתעד את זה, גם בשבילי וגם בשביל הפלוגה שלי, כדי שיהיה לנו זיכרון. בבית ההרוס הראשון שנכנסנו לתוכו בעזה הרמתי מחברת ועיפרון והתחלתי לכתוב, וככה כתבתי את כל החוויות בסבב הראשון. כשחזרתי הביתה היה לי סלט במחברות מבחינת זמנים אז עברתי לדיגיטל והתחלתי לנהל את זה ממחשב, ונשארתי במחשב, והוספתי אליו את כל מה שהתווסף אחרי זה. די מהר הבנתי שאני רוצה לכתוב בעתיד ספר ולהוציא את כל מה שאני כותב ביומן החוצה, ואני בימים אלה בתהליך של זה מול הוצאת ספרים”.

אורן בן זקן
אורן בן זקן | צילום: באדיבות המצולם

יצחק אריאל

יצחק אריאל
יצחק אריאל | צילום: באדיבות המצולם

רז פרץ

"הוקפצתי למילואים ב־7 באוקטובר ואפילו שלא הבנתי אז את גודל האירוע, עדיין לקחתי איתי את היומן שלי. הפעם הראשונה שכתבתי הייתה ב־9 באוקטובר כשהיה לי פעם ראשונה רגע לנשום. מאז השתדלתי לכתוב בכל רגע שהיה לי זמן, זה לא היה פשוט כי עבדתי על ספר במקביל אבל גם אז זה היה פחות מה עשינו היום אלא יותר מה הרגשות והמחשבות שלי סביב האירועים שחוויתי”.

רז פרץ
רז פרץ | צילום: באדיבות המצולם

בעז פיין

"התחלתי לצייר את הטיים־ליין של המלחמה ושל מה שעברנו, עשיתי את זה לעצמי בצורה מצחיקה, בשביל הכיף. כשהגיע הזמן שלנו לעזוב את האזור, חברים שלי מהמילואים, איתן מלט, רועי כהן ויוחאי כץ אמרו לי שאנחנו יכולים להשתמש באיורים האלה כדי להעביר לאישה ולילדים בבית את מה שאנחנו עוברים, כי להסביר במילים זה מאוד קשה. התחלתי לצייר על פיסות נייר את מה שקרה לנו, ובהמשך ביקשתי שיביאו לי בלוק ציור. היינו במשרד אדריכלים של חמאסניק אז לקחתי משם דפי רישום ועפרונות. לקחתי את הציורים האלה והתחלתי להראות אותם לילדים שלי, והרגשתי שזה נותן להם אפשרות לשאול שאלות, כלומר, לדובב אותי בצורה נורא טבעית על מה שחווינו”.

בעז פיין מאייר את יומן המלחמה
בעז פיין מאייר את יומן המלחמה | צילום: באדיבות המצולם
יומן לחימה מאויר
יומן לחימה מאויר | צילום: איור: בעז פיין

מתי צרפתי

"הובהלתי לבית החולים ברזילי, הייתי מורדם ומונשם מספר ימים. בשלב שהתעוררתי – שמרתי לעצמי כל צילום שצילמתי מאותם רגעים ואספתי גם תמונות שצילמו אותי כשהייתי מורדם ומונשם. עשיתי זאת כי רציתי שלילדים שלי ולנכדים העתידיים שלי יהיה זיכרון מוחשי, וכדי שהם יבינו שמה שעברנו ב־7 באוקטובר זה מטורף. תמונה שווה אלף מילים. כרגע יש לי מעל 30 אלף תמונות ביומן. התמונה הכי מוקדמת ביומן שלי היא שאני מורדם ומונשם, ועד היום אני מצלם כל רגע, גם רגעים קשים וגם רגעים טובים. תמיד אהבתי לצלם, הסתובבתי תמיד עם מצלמה מקצועית והייתי מצלם רגעים, זה חלק ממני”.

מתי צרפתי
מתי צרפתי | צילום: באדיבות המצולם
תגיות:
חמאס
/
רצועת עזה
/
מלחמת חרבות ברזל
/
גבורה ישראלית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף