"אני חושב שאנחנו נמצאים במקום שחיזבאללה מתחיל להתאושש", אמר בפתח השיחה. "נמצא בנקודה שבה הוא מתפקד לפי הארגון המבוזר שהוא נבנה לפיו, או שהוא מצליח להתאושש חרף המכות שהוא קיבל. זה מעלה את השאלה המרכזית: לאן הולכים מכאן?".
זיו ציין כי "גם עם מה שנשאר לו הוא יכול לגרור אותנו למלחמת התשה מדממת וכואבת לאורך זמן. זה הישג גדול, ואני לא מקל בו ראש. אם המטרה היא באמת להחזיר את התושבים הביתה, אז אני חושב צריך לתת פה אמירה יותר מדויקת מזה. זה נתן תחושה כאילו בעוד שבוע, חודש הם חוזרים. אני לא חושב שבמתכונת הנוכחית הכיוון הוא לחזור בקרוב. במקביל אנחנו במלחמת פתוחה בעזה. זה קשור לריכוז הכוח. כשאתה מרכז כוח בכל כך הרבה זירות, קשה לך להכריע".
לדבריו, "הבעיה תמיד היא להסתכל שני צעדים קדימה, ובזה אנחנו קצת יותר חלשים. ישראל צריכה לעשות החלטה שלמה למה היא שואפת, למה היא חותרת. אם היא רוצה לנקות בעצמה עד הליטני, היא לא יכולה להיות מועסקת באותו ההיקף בשתי הזירות, זאת פיזיקה - יש פה בעיה וזה לא דבר פשוט. הדבר השני הוא לנצל דווקא כרגע, כשעדיין ידך על העליונה בצורה משמעותית, והארגון למרות שהוא יורה נגדנו, הוא במצב הכי קשה, ולנסות ללכת על מהלך מדיני שלא בטוח שיצליח, אבל צריך לתת לו את הזדמנות של פריסת צבא לבנון בדרום. גם זה לא ייקח יום יומיים".
"אני חושב שנכנסו בצעדים מהוססים, ודבר הוביל לדבר. סיפור הביפרים שמיוחס לנו שהוביל לחיסולים ולאחר מכן לתקיפות, צעדים מדודים של צעד גורר צעד. הביצוע יוצא מגדר הרגיל, אין שני לכך, אבל האם הדבר הזה הולך עם מהלכים שלמים? התשובה היא לא. צריך לקבל החלטות, ואת ההחלטות האלה לא מקבלים, זורמים. לנהל מלחמה כשאתה לא יוזם את שלושת הצעדים הבאים, זו די בעיה, כי אתה מוצא את עצמך בסוף במלחמה שאין לה 'אקזיט' – אין לה נקודת יציאה. הכל זה מערכת איראנית. גם הפגיעה בחיזבאללה היא פגיעה קשה באיראן. הריסוק שלו הוא כבר פגיעה באיראן".
התרעות פיקוד העורף