בימים האחרונים הכריז צה"ל על סדרת תקיפות מכוונות נגד תשתיות פיננסיות של ארגון חיזבאללה בלבנון, בהן הושם דגש על הבנק "אל-קרד אל-חסן", שנחשב לאחד מאבני היסוד במימון פעילות הארגון. התקיפות מגיעות בעקבות התמיכה המאסיבית שמקבל חיזבאללה מממשלת איראן, שמעבירה לארגון כספים המשמשים למימון פעולות טרור נגד ישראל, באמצעות מערכות אזרחיות. לדברי גורמים בצה"ל, המטרה היא לפגוע בצורה ישירה ביכולת המימון של חיזבאללה, תוך פגיעה במנגנוני הכספים של הארגון הפועלים במסווה של מוסדות אזרחיים.
עם תחילת המבצע, פרסם דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, הודעת אזהרה לתושבי לבנון, בה קרא להתרחק מתשתיות שקשורות לאגודת "אל-קרד אל-חסן", המזוהה עם חיזבאללה. אדרעי כתב: "צה"ל יתחיל לתקוף תשתיות השייכות לאגודת 'אל-קרד אל-חסן' המזוהה עם חיזבאללה - התרחקו ממנה לאלתר. חלק ניכר מפעילות חיזבאללה, הממומן מתקציב המדינה האיראני, מתבצע באמצעות כספים אלה, המיועדים למימון פעילות הטרור שלו, כולל חימוש, רכישת מתקנים לאחסון נשק, הקמת אתרי שיגור, מימון שכר חברי הארגון וביצוע פעולות טרור שונות".
הבנק "אל-קרד אל-חסן" הוקם בשנות ה-80 בלבנון כאגודת צדקה, שמטרתה הייתה לסייע לפתור בעיות חברתיות וכלכליות בחברה השיעית. האגודה קיבלה רישיון לפעול בשנת 1987, וכעבור זמן קצר הפכה לבנק לכל דבר, שמשרת עשרות אלפי לקוחות ברחבי לבנון. כיום, הבנק מונה מעל ל-200 אלף לקוחות ומנהל דרכו את מרבית התעבורה הפיננסית של חיזבאללה.
בשיחה עם ״מעריב״, החוקר טל בארי ממכון עלמא מסביר על תפקידו הקריטי של הבנק עבור חיזבאללה: "הבנק התפתח מאגודת צדקה לבנק לכל דבר ועניין. דרכו מתנהלים רוב ההעברות הכספיות של חיזבאללה, ויחידת המימון של הארגון פועלת איתו בצורה ישירה לטובת העברת תקציבים. למעשה, הבנק משמש צינור פיננסי להעברת כספים לפעילות צבאית של הארגון, כולל חימוש, רכישת מתקנים לאחסון נשק ותשלום שכר לחברי הארגון".
לפי בארי, הבנק משמש גם לארגוני צדקה ואגודות נוספות שמקושרות לחיזבאללה, ומעורבות בהעברות כספים למטרות טרור. "תחת חיזבאללה פועלות אגודות צדקה כמו 'רשות הסיוע להתנגדות האסלאמית', שפותחת חשבונות בבנק ומשתמשת בהם לצורכי גיוס תרומות. תרומות אלה, שמועברות בעיקר על ידי קהילות שיעיות ברחבי העולם, משמשות למימון רכישת אמצעי לחימה עבור פעילי חיזבאללה", מספר בארי.
לדוגמה, בארי מציין כי לפני מספר חודשים נערך קמפיין גיוס כספים דרך הבנק למערך הכטב"מים של חיזבאללה. קמפיינים מסוג זה מחדדים את הקשר בין המוסדות האזרחיים לכאורה לבין הפעילות הצבאית של הארגון, ומדגישים את הצורך בפעולות כמו אלו של צה"ל לפגיעה במוסדות הללו.
במסגרת התקיפות האחרונות, צה"ל לא מתמקד רק בבנק, אלא גם במגוון תשתיות נוספות שמסייעות לחיזבאללה. "יש לא מעט תשתיות אזרחיות בלבנון שמשמשות בפועל לתמיכה בפעילות הצבאית של חיזבאללה, ובהן תשתיות פיננסיות, אנרגיה, תקשורת ובנייה", מסביר בארי. "כבר בעבר כתבנו שהיה צריך לפגוע בתשתיות הללו, במיוחד בתשתיות האנרגיה של חיזבאללה ובמשרדי חלפנות כספים שמשמשים להעברת תקציבים לארגון".
יתרה מכך, דווח כי מערכות הסייבר של הבנק נפגעו, ואנשי חיזבאללה חוו פריצה למאגרי המידע שלהם. "הפריצה חשפה חשבונות בנק וקשרים עם בנקים אחרים שנחשבו לכאורה לגיטימיים. חשיפת המסמכים הללו שיבשה את ההתנהלות הפיננסית של הארגון", הוא מוסיף.
בעוד התקיפות הנוכחיות מביאות לתהליך מתמשך של פגיעה בפעילותו של חיזבאללה, צה"ל ממשיך לחשוב קדימה ולבחון את היום שאחרי. "בראייה הוליסטית, יש כאן תהליך של פגיעה מתמשכת, בתקווה שבסופו תהיה פגיעה טוטאלית ברציפות התפקודית של חיזבאללה", מסכם בארי. "עם זאת, חיזבאללה הוא ארגון שמסוגל להשתקם. ישראל צריכה לחשוב איך למנוע ממנו להשתקם גם תוך כדי הלחימה, ובטח ביום שאחרי המלחמה".
התרעות פיקוד העורף