ברעם מדגיש את תחכום היחידה הימית של חיזבאללה: "הם אומנו וצוידו על ידי חיל הים האיראני, שמוכר באיכות מקצועית גבוהה. הספינות הקטנות והמהירות נועדו לפשיטות מהירות על חופי ישראל, עם דגש על חופי נהריה, עכו ועד חיפה אפילו. עד כה, התקיפות הימיות לא התממשו, אך הפוטנציאל לאיום נשאר קיים״.
לדבריו, מעצר הקצין הבכיר מגביר את הלחץ על חיזבאללה, המוצא את עצמו בנקודת מבוכה ותחושת השפלה. "הם ניצבים בפני התלבטות – האם לשנות תוכניות מבצעיות ולפנות בסיסים, או להניח שהקצין לא יחשוף מידע קריטי״, ברעם מוסיף.
המבצע מעלה שאלות רבות על כוחו של חיל הים של חיזבאללה, שעד כה היה חידה מסוימת. "אנו יודעים שהם קיבלו הדרכה מאיראן, שמחזיקה חיל ים מצוין עם ניסיון במתקפות קטנות וסירות מהירות״, ברעם מציין. "עם זאת, השאלה היא היכן חיזבאללה שומרים את ציודיהם ומה תוכניותיהם להמשך״.
ברעם טוען כי תפיסת הקצין מהווה השפלה לחיזבאללה ולאיראן, שמרגישות את הלחץ הגובר. "המעצר מאתגר את הנהגת חיזבאללה ומוביל אותה לחשוב מחדש על האסטרטגיה. ייתכן שהם ינסו לשנות מיקומי בסיסים ולפתח תוכניות מגירה חדשות״, הוא אומר.
ברעם מדגיש את החשיבות של אמצעים פסיכולוגיים כמרכיב קריטי באסטרטגיה. "יש להעביר מסרים שממחישים את חומרת המצב, לדוגמא, הנחיות להתפנות מאזורי סיכון שיכולות לשבור את תחושת הביטחון הפנימי של האוכלוסייה ולהגביר את הלחץ על הנהגת חיזבאללה״, הוא מסביר.
לדברי פרופ' ברעם, ישראל צריכה לנצל את ההישגים המבצעיים כדי להבטיח יתרון לפני הגעה להסדר מדיני. "האתגר הוא להשפיע לא רק בשדה הקרב - אלא גם על דעת הקהל וההנהגה בלבנון. אם נצליח לשבור את התמיכה הציבורית בחיזבאללה ולהחליש את היכולת שלהם להשפיע על האזרחים, נוכל להשיג הפסקת אש בתנאים שייטיבו עם ישראל״, הוא מסכם.
התרעות פיקוד העורף