בשיחתו עם שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן בן עבדאללה, דן בלינקן ב"מאמצים להבטיח את שחרור החטופים ביסוס נתיב המאפשר לפלסטינים בעזה לשקם את חייהם ולקדם את המשילות, הביטחון והשיקום", כך על פי הדובר מת'יו מילר.
עם מקבילו האמירתי, שייח' עבדאללה בן זאיד אל-נהיאן, בלינקן, דן ב"מאמצים להשיג החלטה דיפלומטית בלבנון המאפשרת לאזרחים משני צדי הקו הכחול לחזור לבתיהם", אמר מילר.
לאורך מסע הבחירות שלו, טראמפ לא פירט כיצד יתייחס למלחמה אם ייבחר מחדש, או כיצד מדיניותו תהיה שונה מזו של קודמו ג'ו ביידן. באפריל, טראמפ אכן אמר שישראל צריכה "לסיים מה שהתחילה" ו"לגמור עם זה מהר", וציין שהיא "מפסידה במלחמת התדמית" בגלל התמונות היוצאות מעזה.
במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ נקט מספר צעדים לטובת ישראל. ב־2017, הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל, בניגוד לעשרות שנים של מדיניות אמריקאית וקונצנזוס בינלאומי. הוא גם הכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן.
אך בעוד טראמפ טען לעתים קרובות שהוא הנשיא הפרו־ישראלי ביותר בהיסטוריה המודרנית, ואף התגאה ביחסיו הקרובים והאישיים עם נתניהו, היחסים בין שני המנהיגים לא תמיד היו ידידותיים.
ב־2021, כששניהם היו מחוץ לתפקיד, טראמפ האשים את נתניהו בבגידה, כאשר המנהיג הישראלי בירך את ביידן על זכייתו בנשיאות ב־2020. זמן קצר לאחר ה־7 באוקטובר, טראמפ מתח ביקורת על נתניהו ושירותי המודיעין הישראליים על חוסר מוכנותם, וטען שההתקפה לא הייתה מתרחשת אילו היה נשיא.