צה"ל מתמרן כמעט חודשיים בלבנון ויעדי המלחמה ברורים ובהירים: להחזיר את תושבי הצפון בביטחון לבתיהם. עם זאת, הפרשנות של "חזרה ובביטחון" נמצאת במחלוקת. במערכת הביטחון אוחזים בטענה שהאיום על הצפון היה פלישה לגליל וכיבוש יישובים לצד ירי שטוח מסלול, אך מבחינת תושבי הצפון, ובצדק, חזרה בביטחון כוללת גם מניעה של ירי טילים ורקטות.
עוד מבינים בצבא כי לחץ מסיבי על ארגון הטרור חיזבאללה עשוי להוביל להסכם שבו יקבעו סידורי הביטחון בגבול. בהסכם כזה, ישראל דורשת שלושה עקרונות למימוש. הראשון, צבא לבנון יקבל אחריות על הגבול. השני, תישמר לצה"ל הזכות לפעול כאשר תירשם חריגה במצב הביטחוני, כמו למשל הקמת עמדות חיזבאללה מול הגבול או התארגנות לפשיטה. העיקרון השלישי הוא קיבוע של ההבנות הללו על ידי ארה"ב, ובעצם קבלת ביטוח לכך.
כרגע, חיזבאללה דחוק לאחור. הוא מבין שהפסיק את הקרב, ומנסה לבנות את הנרטיב של היום שאחרי, ועובד כדי לייצר תמונה שבה הוא נלחם בישראל עד השנייה האחרונה. זו גם הסיבה שהוא יורה עשרות טילים וכטב"מים לעבר שטח ישראל. גם הירי לרמת גן היה מיועד ליצור מבחינתם תמונת לחימה - הוא מגיע לעורף ישראל.
איך שהדברים נמצאים כעת, ישראל חייבת לפעול בעוצמה כדי לסגור את סיפור הלחימה בלבנון. אסור לאפשר לחיזבאללה להרים את ראשו ולצבור הישגים, אפילו לא את הקטנים ביותר. כל יום שעובר ללא סגירת האירוע רק מסכן את ההישגים שצה"ל צבר.
התרעות פיקוד העורף