הלב כואב. רק בן 21 היה רואי. התגייס למילואים מיד בסוף השירות הסדיר. במקום להשתחרר בעוד שלושה שבועות, הוא הפך לחלל ה־800 של צה"ל במלחמה הקשה שנכפתה עלינו באותה שבת שחורה ב־7 באוקטובר 2023. 800 משפחות שחייהן כבר לא יחזרו לעולם להיות כפי שהיו. 800 משפחות שהאובדן והכאב יישארו איתן לצד הזיכרון - לנצח.
עשרות הלוויות סיקרתי מתחילת המלחמה. פקדתי את בתיהן של עשרות משפחות, ואת חלקן אני מלווה גם בהנצחת יקיריהם. שמעתי מהן על כל אחד ואחת מאותם גיבורות וגיבורים, כל אחד ואחת שהם עולם ומלואו, שחייהם נגדעו בטרם עת.
"איך כותבים הספד על ילד? כשיש לך ילד ביחידות קרביות, אתה כל יום בורח מהבשורה", אמר בעצב אורן מרקוביץ בדברי הפרידה המרגשים מבנו סרן איתי מרקוביץ ז"ל, מפקד מחלקה בגדוד 51 בחטיבת גולני, שנפל בקרב בדרום לבנון. דבריו הנוקבים משקפים את תחושותיהם של משפחות רבות של לוחמים בסדיר ובמילואים, המשרתים בחזיתות הלחימה מ־7 באוקטובר 2023.
כל חלל וחלל ראוי להנצחה וכל משפחה ראויה לתמיכה וחיבוק של המדינה והרשויות. הלוחמים שחייהם נגדעו בטרם עת ראויים לכל דרך של הנצחה והוקרה, שישמרו את המורשת שהותירו, ויספרו את סיפור חייהם הקצר ועל ערכיהם המופתיים ומעוררי ההשראה. ההנצחה היא גם למען המשפחות ודורות ההמשך שלהן.
משפחה מרמת גן ביקשה ממני לאחר נפילת בנה שלא לסקר את הלווייתו. כמובן שכיבדתי את בקשתה. לאחר כחודשיים קיבלתי ממנה פנייה המבקשת לספר את סיפור הגיבור שלהם שנפל בקרב. נעתרתי מיד לבקשה, וכאשר ראיינתי את אחותו, היא הסבירה בבכי: "חשוב לי שהילדים שלי יידעו מי היה אחי הגיבור".