בישראל עדיין לא יודעים להכריע אם המהלך המתרחש בסוריה הוא טוב ליהודים. החשש הוא מאפקט דומינו שאמנם ידוע כיצד החל, אך קשה לחזות את מסלולו העתידי.
סוריה היא מדינה מלכותית שהוקמה אחרי קריסת האימפריה העותומנית. היא נבנתה כמדינה על שטח גאוגרפי, לא על בסיס עדתי, לאומני, חברתי. מכאן גם השוני בין קבוצות המורדים.
יחלפו עוד חודשים רבים, אולי אף שנים עד שהמצב בסוריה יתייצב. ויתקבע המבנה השלטוני ותצורת המדינה: שלטון מרכזי? מדינת קנטונים? מדינה שתתחלק למדינות קטנות יותר? כל זה עוד מוקדם, לא ברור. החשש הגדול כרגע הוא ממספר תרחישים בעייתיים מבחינה בטחונית ואזורית.
תשומת הלב מופנית במיוחד לירדן. אפקט הדומינו עלול לעורר תאים מקומיים, בעידוד איראן או כוחות קיצוניים, שינסו לבצע הפיכה במדינה. ישראל, הרואה בירדן מדינה חיונית ליציבות האזור, עשויה לסייע במקרה של משבר, ככל הנראה יחד עם ארצות הברית ומדינות אירופיות נוספות.
צה"ל נערך בנחישות מול האתגרים החדשים. החשש העיקרי הוא מזליגת נשק מהמאגרים העצומים של אסד לכנופיות טרור וארגונים כמו חיזבאללה ואל-קאעידה. חיל האוויר פועל סביב השעון לתקיפת מאגרי הנשק.
נוסף על כך, קיים חשש מפני פיגועים באזור הגבולות, ניסיונות של מחבלים לאתגר את קו ההגנה ברמת הגולן, וגל פליטים שעלול לנסות ולפרוץ את הגבול.
צה"ל מיהר לתפוס את הקו האדום של הפרדת הכוחות, באותו אזור חיץ שבו התעצב הצבא הסורי לאחר הסכם משנת 1974 - שם לא דרכה כף רגל של חייל ישראלי זה כמעט 51 שנה.