בהתייחסו ליחסים עם ערב הסעודית, הדגיש ג'ולאני כי "הנוכחות שלנו בדמשק לא מהווה איום על אף אחד". הוא הביע תמיכה בתוכניות הפיתוח של מדינות המפרץ, ובמיוחד בחזון הפיתוח של הממלכה הסעודית, תוך שהוא מציין את הפוטנציאל לשיתוף פעולה כלכלי.
באשר ללבנון, הבהיר ג'ולאני כי סוריה אינה מעוניינת בקשר סמכותי עם שכנתה, אלא ביחסים המבוססים על כבוד הדדי. "אנחנו לא רוצים להתערב בענייני פנים לבנון, כי יש לנו מספיק עבודה במדינה שלנו", אמר.
בתשובה לשאלה על תחושותיו בישיבה במקום בו ישב בעבר בשאר אל-אסד, השיב ג'ולאני בחיוך כי אינו חש בנוח, והוסיף שלדעתו המקום "אמור להיות מקדש פתוח לאנשים כדי שיוכלו לבקר בו ולילדים לשחק בחצרות האלה".
היחס לישראל
לדבריו: "ביחס לישראל והישראלים. אני חושב שהיו להם תירוצים להתערב בסוריה בגלל הנוכחות של המליציות האיראניות וחיזבאללה. אני חושב שהתירוצים האלה הם נחלת העבר כיוון שהצלחנו לגרש מסוריה את חיזבאללה והמליציות האיראניות. ולכן אין שום הצדקה להתקדמות של הכוחות הישראלים בסוריה".
אל-ג'ולאני המשיך ואמר: "איך ניאבק בזה? באמצעות לחץ בינלאומי. אנחנו בקשר עם כל המדינות באמצעות האו"ם".
הוא הסביר: "כיוון שיש הסכם בין סוריה לישראל באו"ם משנת 1974 בעניין אזור החיץ ונוכחות של כוחות האו"ם אנחנו שלחנו לאו"ם מכתבים שבהם הבענו נכונות להכניס את כוחות האו"ם לאזור החיץ. הבהרנו שאנו מחויבים להסכם הפרדת הכוחות מ-1974 ושנפעל להגן על כוחות האו"ם במידה וייכנסו למוצבים שלהם ויקבלו אותם לידיהם".
"אמרתי את זה ביותר ממקום אחד וביותר מהזדמנות אחת - שסוריה לא תהווה מקור לאיום עבור אף מדינה ברחבי העולם", סיכם בנושא.