לראשונה נחשפו פרטים דרמטיים על מערכת "הבשורה" של צה"ל, כלי הבינה המלאכותית המתקדם המשמש לייצור מטרות במלחמת חרבות ברזל. תחקיר מיוחד של וושינגטון פוסט חשף אתמול (ראשון) כיצד המערכת, שפותחה במשך עשור, מאפשרת לצה"ל לייצר מאות מטרות חדשות במהירות חסרת תקדים - אך גם מעוררת דאגה בצמרת הביטחונית.
לאחר המתקפה ב-7 באוקטובר, כשבנק המטרות המסורתי של צה"ל החל להידלדל, נכנסה לפעולה מערכת "הבשורה". המערכת, המבוססת על מאות אלגוריתמים של למידת מכונה, מסוגלת לנתח במהירות מסד נתונים עצום הכולל תקשורת מיירטת, צילומי לוויין ורשתות חברתיות, ולייצר קואורדינטות של מנהרות, רקטות ותשתיות צבאיות אחרות של חמאס.
לצד "הבשורה" פועלת מערכת נוספת בשם "לבנדר", המעניקה ציון באחוזים המעריך את הסבירות שפלסטיני מסוים הוא חבר בארגון טרור. מערכות אלגוריתמיות נוספות, שחלקן נחשפו בוושינגטון פוסט לראשונה, נושאות שמות כמו "אלכימאי", "עומק החוכמה", "צייד" ו"זרימה".
בכירים לשעבר ביחידה 8200 הביעו חשש שהטכנולוגיה, שהאיצה את קבלת ההחלטות, מסתירה פגמים מהותיים. דוחות מודיעין שהועברו לדרג הבכיר לא ציינו האם המידע הגיע מאנליסטים אנושיים או ממערכות בינה מלאכותית, מה שהקשה על הערכת אמינותו. ביקורת פנימית מצאה שחלק ממערכות ה-AI לעיבוד השפה הערבית סבלו מאי-דיוקים ולא הצליחו להבין מילות סלנג וביטויים מפתח.
תחת פיקודו של מפקד יחידה 8200, עברה היחידה שינוי דרמטי שהדגיש את חשיבות ההנדסה והטכנולוגיה על פני המומחיות המסורתית בשפה הערבית. נכון ל-7 באוקטובר, 60% מעובדי היחידה עסקו בתפקידי הנדסה וטכנולוגיה - פי שניים מאשר לפני עשור.
מבקרים פנימיים טענו שההתמקדות האינטנסיבית בבינה מלאכותית הייתה גורם משמעותי בכך שישראל הופתעה ב-7 באוקטובר. המחלקה שמה דגש יתר על ממצאים טכנולוגיים והקשתה על אנליסטים להעביר אזהרות למפקדים בכירים. "זה היה מפעל של בינה מלאכותית", אמר מפקד צבאי לשעבר, "האדם הוחלף במכונה".
בצה"ל הדגישו כי כל המלצה ממערכות "עיבוד הנתונים הגדולים" מחייבת אישור של קצין, וכי הכלים לא מקבלים החלטות באופן אוטונומי. "ככל שיש לך יותר יכולת לאסוף מידע ביעילות, כך התהליך מדויק יותר", נמסר מצה"ל לוושינגטון פוסט, "אם בכלל, כלים אלה צמצמו נזק אגבי והעלו את הדיוק של התהליך המונחה אנושית".
התרעות פיקוד העורף