אבל אז, בדיוק התרחש משהו מפתיע ברקיע, כשקשת מרהיבה צצה מבעד לעננים. רס״ן א' חייך, מיד אחרי הנחיתה הוא התקשר לביתו הקטנה וסיפר לה על הקשת שהופיעה רגע לפני הנחיתה. בכיס הסרבל יש לרס״ן א' מחצית של קשת צבעונית קטנה. את המחצית השנייה עונדת על צווארה בתו הקטנה.
בעקבות המלחמה נעדר רס״ן א' ימים רבים מהבית. יום אחד התקשרה אישתו וסיפרה לו שהילדות כבר מציגות ציור של המשפחה מבלי לצייר אותו כחלק מהמשפחה. רס״ן א' הבין ורכש את הקשת החצויה. הוא נתן לבתו את אחד משני החלקים, ואילו החלק הראשון מונח תמיד בכיס הסרבל שאיתו הוא יוצא לתקיפות ומשימות הגנה בשמי המזרח התיכון.
ביום שישי רס״ן א' סגר סוג של מעגל משפחתי לא שגרתי. האמת שרק בתו הקטנה מכל בני המשפחה יודעת מה והיכן אבא שלה פעל. רס״ן א' טייס קרב במילואים היה אחד מטייסי ה-F16 שלקחו חלק בתקיפה הרחוקה בתימן.
״סבא וסבתא שלי באו מתימן. זה לקח להם קצת יותר מהכמה שעות שלנו לקח ביום שישי״, מספר רס״ן א' ומוסיף: ״הם באו לארץ ברגל, על חמורים, מכפר די קרוב לאיפה שתקפנו. הם עשו את זה לפני קום המדינה, דרך מצרים, הם נדרשו לעשות את הדרך גם עם הפלגה ארוכה ורכבת. לנו זה היה יותר קצר. לפני התקיפה נזכרתי שוב בסיפור העלייה של סבתא שלי, קראתי שם שהם התחפשו לערבים כי היה להם חוסר ביטחון ממה שיקרה להם בדרך. הם רצו שלילדים שלהם יהיה עתיד טוב יותר, במדינה שיודעת להגן על עצמה. כשהצעתי את המשימה הגשמתי את החלום של סבא וסבתא שלי. הגעתי עם כל העוצמה של צבא ההגנה לישראל עם מטוסי הקרב״, מספר רס"ן א'.
לצד רס״ן א' עומדת סרן י', מפקדת הצוות הטכני של הטייסת שהעמיד את המטוסים לתקיפה. "לטיסה כזו יש מורכבות גם מבחינה טכנית. מבחינת הכנת המטוסים, החימוש, הדלק וכל חלקי המשימה, הדברים לוקחים יותר זמן מאשר לפני משימה רגילה. כולם פה התרגשו ימים לפני. המטוס מגיע כל כך רחוק למשימה שהיא כל כך מורכבת, ולכולם פה יש אחריות גדולה שהכל יעבוד כמו שצריך. על הפצצות שבהן השתמשנו בגיחה הזאת לא נדבר", מסרפת סרן י' ומוסיפה: "אחרי ששמענו שהמשימה הושלמה הרגשנו גאוות יחידה. התרגשות גדולה".
בעוד כמה שעות יגיע רס״ן א' בחזרה הביתה, הוא מעריך כי ההורים ובני המשפחה יבינו כי לקח חלק במבצע המורכב והמסוכן הרחק מגבולות ישראל, במקום שבו החלה שושלת המשפחתית שלו: ״במשפחה יודעים שנעלמתי לכמה ימים ולא הייתי זמין, אבל עכשיו אחרי התקיפה אולי הם יבינו״.