בפעם הראשונה, אחרי שנה ושלושה חודשים, ישראל שולפת את המקל לצד הגזר. לא ברור עד כמה האיום של כ״ץ או איום ״שערי הגיהנום״ של טראמפ ישפיעו על החמאס. שספק אם הם מכירים משהו אחר חוץ מהגיהנום שנקרא עזה.
סיפור עזה הוא מורכב. מעבר לאיומים של השר כ״ץ, הלחימה בצפון עזה היא אלימה וקשה. בצה״ל נחושים להכריע את גדוד בית חאנון. צה״ל יגביר ביממות הקרובות את הפעילות שלו בבית חאנון, יותר אש, יותר תקיפות של חיל האוויר ויותר פעילות של השריון. בצה״ל נחושים לא להשאיר במקום תשתית טרור של חמאס.
בצה״ל רומזים כי חשוב לבחון מחדש את נושא הסיוע ההומניטרי לתוך עזה. סיוע שהעניק דם כלכלי וכוח חדש לחמאס, כמעט שווה ערך למזוודות הדולרים שהגיעו לעזה מקטאר בחסות ובהסכמה של ממשלת ישראל עד השבעה באוקטובר.
חייבים לשלב בין עוצמה צבאית, סיכולים ממוקדים של בכירי הארגון לצד פעולות נחושות בתחומים נוספים. רק אז ניתן יהיה לראות את החטופים חוזרים הביתה. וכמו במילות השיר של אהוד מנור: "הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן".