ישראל שוב משלמת מחיר דמים כואב בלחימה חסרת התכלית בצפון רצועת עזה. עוד חמישה מהטובים שבטובי בנינו נפלו בקריסת מבנה בבית חאנון בצפון הרצועה. שמונה לוחמים נוספים נפצעו קשה, כולם לוחמי סיירת חטיבת הנח"ל. מאז תחילת התמרון נפלו 405 לוחמות ולוחמים בתוך עזה. 405 משפחות ששערי הגיהנום נפתחו בפניהן. 405 זה מחיר כבד מנשוא יקר שביקרים.
מה הם חושבים לעצמם, שלמחיר הדמים של טובי ילדינו שנופלים יום אחרי יום אחרי יום ברצועת עזה הוא מחיר דמים ללא ערך? שאין כאן משפחות שעומדות מאחורי הילדים הללו? האם הם לא מבינים שיש אימהות שבאמצע הלילה קמות כמו סהרוריות מתוך דאגה לילדיהן שנמצא בחזית: בבית חאנון, בג׳בליה, ברפיח, בציר נצרים?
איפה קהות הנפש של שני החבר׳ה האלה שיודעים כי יש ילדות גם עכשיו, ממש עכשיו ממשיכות להיאנס על ידי חלאות האדם מחבלי החמאס שקוראים לעצמם לוחמי חופש, לוחמי דת. שיש גברים צעירים ומבוגרים ילדים וקשישים שנמקים במנהרות המוות של החמאס.
כמה ציניות, כמה נבזות יש בשני השרים הללו שחושבים כי אם יתנגדו לעסקה, הציבור יריע להם ויישא אותם על כפיים. אז סמוטריץ' ובן גביר אף אחד בציבור לא יריע לכם איש לא ישא אותכם על כפיים. האמינו לי.
הסכם הפסקת האש והחזרת החטופים מגיע מתוך עוצמה. עוצמה של צה״ל, של השב״כ, של המוסד ומפענח הכח של עם ישראל, שנשך שפתיים במשך כמעט 16 חודשים בימים קשים של אפלה מתוך הבנה כי בקצה יאיר האור.
אם לא נקבל אם לא נילחם על ההסכם הזה נמשיך לפקוד קברים בכל יום נמשיך לראות את האמהות לא ישנות בלילה וספק אם נראה את חטופינו חוזרים לחיק המשפחות. בלי הסכם להשבת היקרים לנו לשמירת ביטחון ילדינו אין לנו תקומה להמשיך ולהיקרא עם ישראל.
התרעות פיקוד העורף