ההתרגשות בציבור הישראלי הגיעה אתמול לשיא, ומצד שני לוותה בחשש באי-בהירות האם העיסקה תתבצע בדיוק כפי שהיא סוכמה ונחתמה בדוחא שבקטאר. האם ניכנס לשלב השני והשלישי של העיסקה? האם נראה את כל 95 החטופים שעדיין בידי חמאס בעזה - משוחררים?
בתוך כך, הרמטכ"ל הרצי הלוי התייחס לסכנות הרבות שבאזור: ״לצד ההיערכות העצימה בהגנה ברצועת עזה, עלינו להיות ערוכים למבצעים משמעותיים ביהודה ושומרון כבר בימים הקרובים כדי להקדים ולתפוס את המחבלים לפני שיגיעו לאזרחינו״.
אתמול חמאס ניסה להציג מפגן כוח בתקשורת העולמית - שהוא שרד את המלחמה ושולט ביד רמה בעזה. אבל בואו נכניס את הדברים לפרופורציות. חמאס ספג פגיעה קשה. בעוד מספר ימים, כשהתושבים יחזרו לאזורים מהם התפנו במהלך המלחמה, הם יחזרו לשכונות מושטחות. לבתים שלא עומדים יותר, לאין כבישים, לאן רחובות. אז הם יבינו לאיזו צרה הכניס אותם חמאס. כאן צרכים להיות זהירים, חשדנים ודרוכים. מצב כזה עשוי להוביל לכך שאותם חסרי כל ינסו לפעול נגד ישראל. יתכן כי הם ינסו להתקומם נגד החמאס, ואת זה נדע בקרוב.
הזירה השניה שמטרידה ומדאיגה היא זירת יהודה ושומרון. היא מצד אחד מפומפת על ידי איראן וחמאס חוץ. הם בונים בה תשתית טרור עם גדודי חמאס בדיוק כמו שבנו בעזה. החמאס ינסה כעת להוציא משם פיגועים כדי לאתגר את צה"ל, ועוד מעט יכנס הראמדן, שהוא בין היתר לא רק חג דתי וקדוש למוסלמים, אלא גם חג שמכולל ומדרבן צעירים מוסלמים לבצע מעשי טרור רצחנים.
שיחרור מאות מחבלים, במיוחד צעירים, בחזרה לבתיהם ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים הוא בהחלט נושא לדאגה. בשילוב הראמדן הוא יוצר חשש כפול ומכופל. בצה"ל מבינים זאת - ונערכים.
השאלה הנשאלת היא האם הלחימה הזאת עשויה לחבל בהפסקת האש בעזה? כנראה שלא. ספק ביכולות של חמאס-עזה לצאת עכשיו להתקפה כמגן אחיהם באיו"ש. אבל כפי שנכתב לפני כמה שורות, תושבי הרצועה המתוסכלים ממצבם עדיין בהכוונה של חמאס לפעול.
כאן ישראל מחויבת להיות קשוחה. אפס סובלנות. אפס הססנות. בדיוק כמו שחיל האוויר תקף אתמול רכבי טויוטה של חמאס בדרום הרצועה בשעה שחמאס ניסה לבדוק את הגבולות של ישראל ויצר מיני משבר בכך שסירב להעביר את שמות החטופות במשך שעות. אחרי התקיפה של חיל האוויר עם המחבלים הרוגים המסר נקלט היטב בחמאס. המבחן של ההסכם הוא בנחישות הישראלית ובעוצמה שצה"ל יפגין גם בעזה - אבל גם באיו"ש.
התרעות פיקוד העורף