שלושת הבנות החטופות ששוחררו מהשבי: אמילי דמארי, רומי גונן ודורון שטיינברכר ביקשו בהגיעם לבסיס רעים שני דברים: לקבל חיבוק מאמא ואחר כך להתקלח ולהחליף את הבגדים של עזה לבגדים של בית.
״הן ביקשו פשוט להסיר מעצמן את עזה מגופן", אומרת סא״ל דניאלה שנקר, ראש ענף פרט באגף כח אדם בצה״ל האחראית בצה״ל לארגון מתחמי הקליטה של החטופים השבים לישראל.
״בנינו את המתחמים כמעטפת הטיפול והקליטה של הפרט זהה בין חיילים ואזרחים ללא הבדל בינהם. הפקנו לקחים מהפעם הקודמת חשבנו על הפרטים הכי קטנים.
"המתחמים יהיו ביתיים, יצרו תחושה חמימה ביתית, חשבנו על הבאת האימהות הישר למרכזים הללו. חשוב היה לנו ליצור את האינטימיות של כל משפחה ומשפחה".
"איבזרנו עם כל המוצרים מהלבשה תחתונה, טואלטיקה, הביגוד, המזון. שאלנו מה הן צריכות, מה הן אוהבות, מידות בגדים, נעליים וכפכפים ואפילו את צבעיי הבגדים שכל אחת אוהבת״, מספרת סא״ל דניאלה שנקר.
״לא ידענו איך הן יחזרו ולכן אירגנו הכל. המטרה של המתחם זה התארגנות ראשונית וטיפול ראשוני בדגש שלא תהיה שהות ארוכה. בכל מתחם הועמד רופא ואיש בריאות הנפש לכל משוחרר. במקביל יש רופאים מומחים במתחם לכל תחום רפואי שנדרש״, מוסיפה סא״ל דניאלה.
"מיד עם הגעתן הן ביקשו להחליף את הבגדים, להשיל את עזה מהן. ביקשו להתקלח להחליף בגדים חלק מהאמהות הביאו לבנות בגדים ודברים שידעו כי הן ירצו מיד".
"המפגש עם אמהות הוא לקח מהפעם הקודמת", הסבירה, "אתמול אחת הבנות שנכנסה שאלה אותנו מיד איפה אמא שלה", סיפרה סא״ל דניאלה ותיארה את שעבר על כל אנשי הצוות הצה״ליים שהיו במקום: ״מאוד התרגשנו. זה היה אירוע מרגש והעיקר שיהיה להן טוב״.