צה״ל פועל בימים האחרונים בכמה זירות: בעזה, בג׳נין, בלבנון, בסוריה, בכנסת ישראל, בזירה הציבורית. בכל הזירות יושבת עננה שמקשה על צה״ל לראות את העתיד הקרוב והרחוק. לכל אחת מהזירות יש קשר גורדי עם הזירה האחרת.
המטרה היא ליצור מצב שבו הארגונים יתקשו לבנות תשתית טרור גם אחרי שמאות מחבלים שישוחררו בעסקת החטופים יציפו את רחובות איו"ש. הפעולה בג׳נין היא רק הפרומו למה שאמור להתבצע כאן בקרוב. כמה קרוב ומה ההיקף - זה תלוי בזירות האחרות. כמה כוחות יהיו זמינים מהפסקת האש בלבנון, בעזה? כמה צה״ל יצליח לגייס בקרב מחזורי הגיוס של החרדים בחודשים ובשבועות הקרובים? אז נכון, הגיוס של החרדים הוא לא עכשיו ולא זמין, אבל צה״ל יודע לתכנן את כוח האדם שלו על פי צפי מחזורי גיוס. כלומר, אם למשל הוא יודע שהמחזור הקרוב הוא יצליח לגייס שני גדודים של חרדים - המשמעות היא שבתוך שבעה עד שמונה חודשים הגדודים הללו יהיו זמינים ללחימה. כלומר, הוא יכול כבר עכשיו לנייד גדודי מילואים שמוצבים בסוף השנה בגרף התעסוקה ולקדם אותם לתקופה הקרובה. קוראים לזה גמישות מבצעית.
ב-26 לחודש אמור צה״ל לצאת מלבנון ולהיערך על הקו הכחול. כרגע לא ברור כיצד יפעל הדרג המדיני בעניין והאם יאשר את הנסיגה. יש לכך משמעות לגבי סדרי הכוחות בצפון.
בעזה המצב מורכב הרבה יותר. סוגיית הסכם הפסקת האש, שחרור החטופים והתייצבות על קוי ההגנה אחרי השלב השני והשלישי. צה״ל כרגע מתמודד עם משוואה עם ריבוי נעלמים.
שני דברים משמעותיים התרחשו אתמול בכנסת ישראל שמסבכים לצה״ל ולמערכת הביטחון את החיים. מקשים על הצבא לנווט ליעדי ההגנה שלו. ראש אגף כוח אדם בצה״ל האלוף דודו בר כליפא אמר כי חסרים לצה״ל בין ששת אלפים לשבעת אלפים לוחמים ועוד כשלושת אלפים של תומכי לחימה קדמים. בקיצור, לצה״ל חסר כמעט אוגדה לוחמת נוספת בסדיר. הנושא השני הוא שהקואליציה טירפדה היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר. לא מדובר כאן בענין פוליטי כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו מהתל בציבור. וכאילו הוא סובל מבעיות זיכרון מקיץ 2006, אז הוא כראש אופוזיציה דרש להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקור את המלחמה ההיא. לוועדת החקירה ממלכתית יש משמעות צבאית, לביטחון של כולנו. רק ועדה וחקירה יסודית תציף את הכשלים תביא לתיקון.
התרעות פיקוד העורף